קשר מיוחד: הכדורגל הגרמני זוכר את השואה

מערכת היחסים בין ישראל לגרמניה תמיד תעמוד למבחן בגלל ההיסטוריה הקשה שיש בין העמים. השואה תמיד תהיה בראשם של אזרחי שתי המדינות והגרמנים, שהתביישו במאורעות המלחמה ולא תמיד ידעו כיצד לכפר במעט על ההרגשה הרעה שהם נשאו איתם כל השנים. אחת הדרכים בהם ניסו לפעול היא הספורט והקשר המיוחד שנוצר בין בית טרזין לבין התאחדות הכדורגל הגרמנית.

הקשר המדהים יצר שיתוף פעולה יפה ועזר בהסברת נושא השואה בגרמניה. מנכ"ל בית טרזין עודד ברידא, אמר על הפרויקט: "הפרויקט החל בשנת 2009 ונולד והתפתח מהשאלה מדוע היה כדורגל בגטו? הסתבר שהסקרנות הזו יכולה להביא את סיפורי הגטו למקומות מדהימים, שזה מה שחשוב”.

לברידא יש קשר מיוחד לגטו טרזין. אביו, משה, נשלח לפלשתינה ב-1939, כאשר אחיו ואביו של משה, היו בגטו טרזין כשנתיים, עד שנשלחו לאושוויץ ושם הם מצאו את מותם. הגטו הכיל כ-160 אלף איש, שמתוכם 75% לא שרדו את השואה. האנשים שהיו בגטו הגיעו ברובם ממרכז אירופה, והתרבות שלהם הייתה מרכז אירופאית לחלוטין.

הגטו היה קיים מנובמבר 1941 עד לחודש מאי ב-1945. בגטו הייתה פעילות תרבותית רבה שכללה בתוכה: אומנות, תיאטרון וכמובן ספורט. ברידא סיפר על המטרה שלו בהקמת בית טרזין: "המטרה היא להנציח את האנשים שנספו בגטו דרך החיים שהיו בו ולא דרך המוות. לדור הצעיר הרבה יותר קל להתחבר לסיפורים דרך החיים שניהלו האנשים שם ולא דרך המוות שחוו".

בבית טרזין קמה תערוכה שנקראת "ליגה טרזין", שמדברת על החיים שניהלו בגטו טרזין בצל המוות. ב-2010 הגיע לבית טרזין מנהל אגף הנבחרות בהתאחדות הכדורגל הישראלית, רונן הרשקו, והציע לארגן בו ביקור של הנבחרות הגרמניות בכדורגל עד גיל 18. הביקור ירד בסופו של דבר מהפרק, אבל ראשי ההתאחדות בגרמנית החלו להגיע כל שנה לביקור במקום ואף עוזרים בתרומות צנועות.

תמונה מהתערוכה

בהמשך הופק הסרט "ליגה טרזין" ביחד עם יוצרים עצמאיים ותפס תאוצה. במסגרת הקשר המיוחד עם ראשי ההתאחדות הגרמנית, שגם משמשת כספונסר של פסטיבל סרטי הכדורגל בברלין, הגיע הסרט לפסטיבל המיוחד. אחד ממפיקי הסרט, מייק שווארץ, (הבמאי השני של הסרט הוא אבי קנר) ועודד ברידא התארחו בתוכנית רדיו המקבילה לשירים ושערים הישראלית בגרמניה. בתוכנית נשאלו המון שאלות גם על כדורגל וכמובן שגם על השואה.

תמונה מהתערוכה

חברי ההנהלה עם שורדי טרזין פטר ארבן וצבי כהן

במהלך הראיון החל דיון באולפן לגבי נקודת המבט של הישראלים על השחקנים הגרמנים בשנות ה-70 וה-80, לעומת היום. "פעם היה לקהל הישראלי קשה להסתכל באהדה על הכדורגלנים הגרמנים בשל השואה", התייחס ברידא לסוגיה והוסיף: "במרוצת השנים הכדורגל הגרמני עשה קפיצה גדולה מאוד, עד שהיום כבר יש מועדוני אוהדים של הקבוצות הגרמניות בישראל. אין ספק שהמאמץ הגדול של הגרמנים דרך הספורט עזר לקירוב לבבות". 

בהמשך דבריו, סימן ברידא את האחראי העיקרי לשינוי: "יו"ר ההתאחדות הגרמנית הקודם תיאו צוונציגר, עשה את השינוי גדול בתחום. הוא האמין בשילוב התרבויות ואפשר לראות זאת על שחקני הנבחרת הגרמנית של היום. בזכותו החלו הביקורים של הנבחרות הגרמניות הצעירות ביד ושם. יש לציין שגם יו"ר ההתאחדות המכהן, וולפגנג נירסבאך, ממשיך את המסורת והגיע גם הוא בשנה שעברה לביקור המסורתי ואף עזר במימון תרגום הסרט "ליגה טרזין" לגרמנית. בכך, איפשר את הצגתו בגרמניה ובהכרת נושא השואה דרך הסרט".

עודד ברידא ו-וולפגנג נירסבאך. שיתוף פעולה פורה