דייג זהב: קרלוס באקה קורע רשתות בסביליה

"דייג אוהב דגים?". סביר להניח שחלקכם יזהו את הציטוט מהמערכון המפורסם של שלישיית הגשש החיוור. למי שלא זיהה, וגם למי שכן, נוכל לגלות שאחרי שנים רבות של חוסר ודאות, בסיום הכתבה הזאת נצליח לענות סוף כל סוף על השאלה הנוסטלגית במלואה.

אתם בוודאי שואלים את עצמכם מה הקשר בין כדורגל לדיג. למען האמת, אין קשר בין שני הענפים. כלומר, לא אם תשאלו את קרלוס באקה. החלוץ האימתני שעד לפני חמש שנים התפרנס מדיג ומניקוב כרטיסיות, ונחשב כיום לאחד מקורעי הרשתות הטובים בעולם.

היסטוריית הכדורגל סיפקה לנו לא מעט סיפורי סינדרלות של ילדים שצמחו בשכונות עוני קשות והפכו עם השנים לכדורגלנים נוצצים שמרוויחים מיליונים. גם סיפורו של קרלוס ארתורו באקה אומדה עונה להגדרה זאת, רק שלהבדיל מאגדות דשא כמו פלה, דייגו מראדונה ורונאלדיניו, החלוץ הקולומביאני של סביליה מעולם לא חלם על קריירה ככדורגלן. מבחינתו של קרלוס בן ה-27, תכלית חייו הייתה לפרנס את משפחתו שהתגוררה בכפר קטן בעיר פוארטו קולומביה.

אותה סביבה קשה לא הותירה יותר מדי ברירות לילדי הכפר. או שתצטרף לכנופיה מקומית ותתפרנס ממכירת סמים או שתעבוד בעבודת כפיים מפרכת כדי להרוויח את לחמך.

קרלוס בחר בדרך השנייה. מבוקר ועד ערב היה יורד לנמל המקומי, תופס דגים ברשתו וחוזר למכור אותם בשוק. זמן לכדורגל בקבוצה מקצוענית לא נשאר לו. "חיינו באזור מאוד עני, החיים היו רחוקים מלהיות ורודים ויפים, דלתות הכדורגל תמיד היו סגורות בפניי כי חשבתי קודם כל על משפחתי, תודה לאל שבסוף הוא שמע אותי", סיפר קרליטוס בראיון מרגש ל'מארקה' בשבוע שעבר.

"החיים היו רחוקים מלהיות ורודים". שכונת ילדותו של באקה בפוארטו קולומביה

המפנה בחייו של חלוץ סביליה הגיע בשנת 2006. באקה שהיה אז בן 20 ומעולם לא שיחק במסגרת רצינית, הגיע למבחן בקבוצת אתלטיקו ג'וניור ומיד הרשים את כולם. אמנם בשנים הראשונות הסקורר המחונן לא קיבל יותר מדי הזדמנויות בליגה הראשונה ולבסוף הושאל לקבוצות אלמוניות כמו ברנקיה מליגת המשנה או מינרבן בוליבר מוונצואלה, אך בסופו של דבר אחרי שלוש שנות נדודים הוא חזר לג'ויניור ומשם הדרך למעלה הייתה סלולה.

אוטובוס הקסמים: מניקוב כרטיסיות לחוזה נוצץ
למרות ההצלחה על כר הדשא, מצבה הכלכלי של משפחת באקה עדיין היה בשפל, ולכן קרלוס נאלץ לעבוד במשרה נוספת מלבד הדיג. אולי תתקשו להאמין, אך באותן שנים ילד הפלא החל לעבוד גם בתור כרטיסן בתחנת אוטובוס. עכשיו רק תארו לכם את הסיטואציה ההזויה. בכל שבוע מחדש הסקורר האדיר היה משחק לעיני אלפי צופים בערב ויום לאחר מכן היה מנקב להם את הכרטיסיות בתחנה או מוכר להם דגים בשוק.

הכרטיסן שהפך לכוכב. באקה ושלל הגביעים על רקע האוטובוס המפורסם

לאט לאט הסבלנות והעבודה הקשה של גיבורנו השתלמה. בשנת 2009 הוא סיים כמלך השערים במסגרת הגביע הקולומביאני, שנה לאחר מכן כבר הוכתר כמלך השערים בליגה וב-2011 הוא שוב קטף את התואר הנוצץ של מלכות השערים, רק שהפעם הוא הוסיף לפנתיאון עוד הישג נוצץ כשזכה עם ג'וניור באליפות השביעית בתולדותיה.

כמובן שהיכולת המצוינת סיקרנה סקאוטים רבים מיבשות רחוקות. לבסוף, אחרי מירוץ משולש בין לוקומוטיב מוסקבה, קייבו וקלאב ברוז', הזוכה המאושרת הייתה קבוצתו של ליאור רפאלוב שקנתה אותו בסכום מגוחך של מיליון וחצי יורו. גם במועדון הבלגי ההתחלה לא הייתה מבטיחה מבחינתו של הקולומביאני. הוא הגיע בחלון העברות של ינואר ודי התקשה למצוא מקום בסגל המגובש.

ההתחלה לא היתה קלה. קרלוס ברגע החתימה בקלאב ברוז´

הכל התחיל עם חילוף של ליאור רפאלוב
בהופעת הבכורה בבלגיה, באקה נכנס בדקה ה-68 במקומו של רפאלוב בהפסדה של ברוז' למכלן בתוצאה 1:0. בסופה של אותה עונה הוא שיחק רק עשרה משחקים וכבש שלושה שערים. כפי שהספקתם ללמוד, הדייג הקולומביאני הוא לא אחד שנשבר בקלות ובעונתו השנייה תחת שרביטו של המאמן ג'ורג' ליקנס, הפך לשחקן הטוב ביותר בליגה הבלגית. "תמיד כשנשברתי ידעתי לאסוף את השברים ולהמשיך הלאה, האמיצים הם אלו שלא נותנים לעצמם לשקוע אלא לוקחים את עצמם בידיים ומתחשלים", סיפר באקה על עוד אחת מהתקופות הקשות בקריירה.

בעונתו השנייה קרלוס פשוט פרח. את מלכות השערים הוא קטף בקלילות עם 25 כיבושים ובנוסף, למרות שלא הצליח להוביל את ברוז' לאליפות, הוא זכה בתואר השחקן המצטיין של העונה. מי שהיה כמובן שותף מלא להצלחתו של קרליטוס הוא נציגנו הישראלי שהיה אחד החברים הטובים של הקולומביאני בתקופתם המשותפת: "מעבר לכך שהוא אדם נפלא ואחד החברים הטובים שהיו לי, מדובר בשחקן אדיר. היציאה שלו מהמקום והיכולת ליצור לעצמו מצבי הבקעה הם מהטובות שראיתי אי פעם", סיפר רפאלוב על שותפו לחוד לשעבר.

קרלוס וחברו הטוב. "מדובר בשחקן מהרמות הגבוהות ביותר"

לצערו של ליאור, בתחילת העונה חברו הטוב המשיך הלאה לאחר שחתם על חוזה נוצץ בסביליה ששילמה עבורו שבעה מיליון יורו. נכון ש"הפלנגנאס" כבר לא נחשבים לחלק מאריות הליגה הספרדית, אך לגיבורנו הייתה משימה לא פשוטה מאחר שהוא נכנס לנעליו העצומות של אלברו נגרדו שחתם במנצ'סטר סיטי. לא רק את מקומו של "הטנק" הספרדי קרליטוס היה צריך למלא. בשנים האחרונות יושבי הרמון סנצ'ס פיחואן התרגלו לראות שנה אחר שנה בחלק ההתקפי של קבוצתם כוכבים נוצצים כמו לואיס פביאנו, פרדי קאנוטה וחסוס נאבאס וכעת, אחרי המשבר הכלכלי שנפל על קבוצות הלה ליגה, כל מה שנותר להם זה דייג שהתחיל לשחק כדורגל מקצועני רק בגיל 20.

נעים להכיר: קרלוס באקה יקיר העיר
כפי ששמתם לב, גיבורנו מעולם לא פחד מעבודה קשה ובטח שלא מאתגרים, וכבר מהרגע הראשון היה אחד השחקנים היחידים שעוד השאירו את סביליה בחלק העליון של הטבלה. מיותר לספר שאוהדי הרוחיבלאנקוס מיד התאהבו בדייג והעניקו לו את הכינוי "פביאנו הקולומביאני", על שמו של החלוץ הברזילאי שהיה אחד השחקנים האהובים במועדון מאז ומעולם. אם עד כה קרליטוס נחשב להחתמה הטובה ביותר של האנדלוסים, בשבועיים האחרונים הוא הפך לאגדה מהלכת.

הפך ליקיר העיר סביליה. "פביאנו הקולומביאני" בפעולה

מלבד העובדה שבאקה כבש עד כה 14 שערי ליגה ועוד חמישה בליגה האירופית, הוא גם שומר את כיבושיו לרגעים המכריעים ביותר. נכון שבספרד יש מספר משחקי דרבי מרתקים כמו ריאל - אתלטיקו, ברצלונה - אספניול ובילבאו - סוסאידד, אך עבור אוהדי סביליה אין דבר יותר חשוב מלנצח את היריבה העירונית, ריאל בטיס. רצה הגורל ובשלב שמינית הגמר של הליגה האירופית שתי הקבוצות האנדלוסיות נפגשו לקרב על הכרטיס לשלב הבא. אחרי שבטיס ניצחה 0:2 במשחק הראשון בפיחואן, גם אחרון אוהדי סביליה לא האמין שקבוצתם תחזור מבור זה במשחק הגומלין בחוץ. למזלה של סביליה, כמו תמיד היה זה באקה שקבע 0:2 בדקה ה-75 ולאחר מכן ראה את חבריו מנצחים בדו קרב מהנקודה הלבנה.

אם הקאמבק בדרבי הפך את קרלוס לגיבור עירוני, בשבוע שעבר הוא כבר התפרסם בכל ספרד לאחר שהשפיל את ריאל מדריד וכבש מולה צמד באחת ההפתעות הגדולות שנראו העונה בלה ליגה. צמד שלו קבע 1:2 לסביליה והוריד את כריסטיאנו וחבריו למקום השלישי. אז נכון, גיבורנו כבר יכול לסמן וי אחד גדול על עונת הבכורה שלו בליגה הספרדית אך כעת נשאלת השאלה, מה עם הנבחרת?

סימן וי על ברוז´ ועל סביליה. מה עם הנבחרת?

לפני חודשיים כל קולומביה הזילה דמעה בעקבות פציעתו הארורה של המנהיג הבלתי מעורער של נבחרת קולומביה - רדאמל פלקאו, שקרע את הרצועה הצולבת וכנראה יצטרך לוותר על המונדיאל. למרות ש"יצרני הקפה" ינסו לעשות הכל עד הרגע האחרון כדי ש"אל טיגרה" יוכל להשתתף בטורניר הקרוב בברזיל. גם אם יקרה נס והוא אכן יצליח להתגבר על הניתוח והשיקום המפרך, קשה מאוד להאמין שהוא יצליח לחזור לכושרו האדיר מהשנים האחרונות.

למרות האובדן הגדול ופציעה הטראגית, בתקופה האחרונה נדמה כי נמצא יורש שיחליף את פלקאו ברגע האמת. מי היה מאמין שעד לפני חמש שנים יורש זה היה דייג מאומן ומנקב כרטיסיות מדופלם. כן חברים, כיום גם בקולומביה כולם יודעים, דייג אכן אוהב דגים, אך במקרה שלנו הוא אוהב יותר להבקיע שערים.

אל טיגרה ויורשו. הדייג שהפך לכוכב