ארבעה ימים לאחר התיקול החריף של קשר מכבי חיפה, רובן ראיוס על קשר בני יהודה, רפי דהן, והספרדי טרם חזר לארץ ממולדתו. דהן עשוי לתבוע את ראיוס בבית משפט אזרחי והשאלה היא מה סיכויו להצליח.
עו"ד אייל מיכאלי, בעלים ושותף במשרד פרץ-פרידמן, מיכאלי, המתמחה בתביעות ביטוח ונזיקין, נתן את חוות דעתו בנושא: "סביר להניח שדהן יקבל תגמולי ביטוח מפוליסות פרטיות שברשותו או מהביטוח בו בוטח על ידי הקבוצה בגין אובדן הכנסה בתקופת ההחלמה ובגין הנכות שייתכן ותישאר לו. אולם נשאלת השאלה מה בנוגע לסעיפי כאב וסבל, עזרה של צד ג' עד להחלמה מלאה ואולי אף לאחר מכן, אובדן ההנאה מהחתונה הקרבה, הפסדי ההכנסה העתידיים כתוצאה מירידת שוויו בשוק, אי יכולת לעמוד בחוזי העסקה קיימים, ואפילו סיום הקריירה טרם זמנה?".
"על מנת לקבל פיצוי בגין "ראשי נזק" אלו, על דהן להגיש תביעה אזרחית - נזיקית בגין עוולת הרשלנות. דהן יכול להחליט אם הוא תובע את ראיוס בלבד, או לצרף גם את מכבי חיפה לתביעה כמי שאחראית על מלוא נזקיו, ולתבוע את שניהם ביחד או לחוד".
"נקודת המוצא עליה יכול להתבסס דהן בתביעתו, ואליה התייחס בעבר בג"צ לפני למעלה מ-20 שנה היא, ששחקן מקצועי חייב לשחק משחק הוגן בכלל, ומול שחקן יריב בפרט (סעיף 19 ד' לתקנון המשמעת של ההתאחדות לכדורגל). בשלב זה, נראה שלכל הפחות, ראיוס ביצע את התנועה האגרסיבית לעברו של דהן ברשלנות, כך שדהן יוכל לעבור את המשוכה הראשונה ולהוכיח שראיוס הפר את חובת הזהירות שהוא חב כלפיו, וגרם לו נזק".
רגע הפגיעה של רובן ראיוס ברפי דהן
"ברוב תביעות הנזיקין המוגשות מכח עוולת הרשלנות, די בקיום חובת זהירות והפרתה תוך גרימת נזק, על מנת שבית המשפט יקבל את התביעה לפיצויים, ולו בחלקה. ואולם, בנזק הנגרם עקב קיום הפעילות הספורטיבית עצמה [בשונה מנזק שנגרם עקב תנאי מגרש לקויים או אי מתן הוראות מתאימות] קיימת לשחקן הפוגע טענת הגנה חזקה מאד הקרויה "הסתכנות מרצון", מצד השחקן שנפגע. טענה זו יכולה אפילו להדוף את התביעה כולה".
 |
| עו"ד אייל מיכאלי |
|
| |
"לדוגמא, ברור שהחלקה על דשא בעת ריצה לכדור, היא סיכון ששחקן כדורגל לוקח על עצמו. כך גם ניתן לומר שהיתקלות בתום לב בשחקן יריב, דבר הקורה כמעט בכל משחק, גם היא סיכון ששחקן נוטל על עצמו, מרצונו החופשי, עת בחר להשתתף במשחק, ואין לו עילת תביעה נגד חברו"."לדעתי, בהחלט יש בידי רפי דהן לשכנע את בית המשפט להתערב בעניינו, אם יוכיח שהתיקול של ראיוס נעשה בזדון ובכוונה לגרום לו לנזק, כפי שהוא טען מאז האירוע. כאן כבר אין חולק כי שבירת רגל או קריעת רצועות הברך בזדון אינה חלק מהסיכונים הטבעיים של משחק ספורטיבי, ולפיכך אין תחולה לטענת ההגנה הנ"ל".
"כמו כן, ככל שהנזק שנגרם הוא גדול או בלתי שגרתי, כך ייטה בית המשפט לפסוק לטובת דהן, תוך שהוא מבדיל את המקרה שלו ממקרים בעלי נזק "פעוט", ובכך מונע הצפת בתי המשפט בתביעות המוניות, שהרי לא ייתכן שכל פציעה תגיע לכדי תביעה אזרחית".
"לגבי ראיוס, הוא יכול להתנחם בעובדה שבתי המשפט תמיד בוחנים גם את התנהגות הניזוק. מאחר שדהן עצמו, לפחות כפי שדווח ונטען בתקשורת, תיקל לפני שנים אחדות שחקן אחר בדיוק באותו אופן, ואף גרם לו לנזקים דומים, ראיוס יוכל להגדיל את סיכויי הצלחת טענת ההגנה שלו בדבר הסתכנות מרצון של דהן, שיודע היטב שתיקול מכוון ואגרסיבי הגורם לקריעת רצועה, הוא חלק מהסיכונים הטבעיים אותם לוקח על עצמו שחקן כדורגל".