היועץ המשפטי להסתדרות, עו"ד יחיאל שמיר, העביר אתמול (ראשון) מכתב חריף לראשי ההתאחדות לכדורגל, בו דרשה מההתאחדות להורות באופן מיידי על תיקון תקנון ליגת הנשים.
בהיעדר מנגנון מסודר, כך טוענים בהסתדרות, השחקניות שמבקשות לעבור מקבוצה לקבוצה בליגת העל משמות כבנות ערובה לרצונם הטוב של מנהלי הקבוצות.
פניית ההסתדרות, שנשלחה ליו"ר ההתאחדות, אבי לוזון, מנכ"ל ההתאחדות, רותם קמר, ולמנהלת אגף כדורגל נשים, שרון זאבי, עוסקת בפגיעה הקשה בכבודן ובחופש עיסוקן של שחקניות ליגת כדורגל נשים בארץ.
הפגיעה, לדברי עו"ד שמיר, היא תוצר ישיר של "הוראות תקנון בלתי חוקיות בכל הנוגע להעברת שחקניות בין קבוצות, הוראות אשר כובלות את השחקניות לקבוצות הכדורגל בהן הן משחקות, משל היו רכוש הקבוצות". העתק של הפנייה נשלח גם לשרת התרבות והספורט, לימור לבנת.
הרקע לפנייה זו נעוץ בתקנון ליגת הנשים אשר אושר בשנת 2007 על ידי הנהלת ההתאחדות לכדורגל. תקנון זה לא קובע הוראות קונקרטיות בעניין העברת שחקניות בין קבוצה לקבוצה, אלא מפנה לסעיף בתקנון הרישום של ליגת הגברים העוסק ב"העברת שחקן מקבוצה לא מקצוענית לקבוצה לא מקצוענית". בהקשר זה, ציין שמיר: "יש לתהות על התפיסה לפיה ליגת הנשים בכדורגל היא בהגדרתה לא מקצוענית".
המנגנון הנוכחי, בניגוד לזה שקיים לגבי שחקני כדורגל גברים, לא מתייחס למקרים של היעדר הסכמה בין הקבוצה המעבירה לבין הקבוצה הקולטת, באופן המאפשר לקבוצות לנצל את המצב לרעה ולדרוש תנאי העברה בלתי סבירים.
"על פי הדיווחים שהתקבלו בהסתדרות", כתב שמיר בפנייתו, "ולאור ההסדר החסר, ראשי הקבוצות מתקשים להגיע ביניהם להסכמות, כאשר המשא ומתן נערך באופן אקראי, ללא נהלים מקובלים וללא סיוע מצד ההתאחדות לכדורגל".
כך מוצאות את עצמן השחקניות שמבקשות לעבור מקבוצה לקבוצה בליגת העל תלויות בדרישה להסכמה בין הקבוצה המעבירה לבין זו הקולטת, בבחינת "בנות ערובה" לרצונם הטוב של מנהלי הקבוצות, כאילו היו כלי משחק בידיהם. התוצאה היא הגבלת יכולתן של השחקניות לעבור מקבוצה לקבוצה, אלא במקרים חריגים, תוך פגיעה קשה בכבודן ובחופש עיסוקן, כך נכתב בפנייה.
גם האפשרות שעומדת לכאורה לרשות השחקניות להיכנס ל"הסגר" לשנה שלמה, שבסיומה תהיה בידן האפשרות לשחק בקבוצה אחרת, הינו הסדר שלא נותן מענה ריאלי ואף מחמיר את הפגיעה בזכויות השחקניות. נכון להיום, עלות רכישת טופס 'הסגר' עומדת על סכום של 3,000 ₪ - סכום גבוה במיוחד, בייחוד לנוכח העובדה ששכרן החודשי של שחקניות הכדורגל נמוך ונע בין 1,500 ₪ ל-5,000 ₪ לחודש. בנוסף, תקופת 'ההסגר' של שנה שלמה. "התקופה המקסימלית שמתיר החוק היא בלתי סבירה ובלתי מידתית בעליל", הוסיפו.