1. שעות ספורות לפני שעומרי כספי וגל מקל עשו היסטוריה על הפרקט בטויוטה סנטר, בקובאן הכדורסל הישראלי שוב קיבל תמונת מראה עגומה מהנציגה המקומית הבכירה שלו במפעלים האירופים.
יוגב אוחיון, עד לא מזמן מושא לחיזור מצד שתי הקבוצות על הפרקט וכזה שגרר את הצהובים לקרב משפטי-תקשורתי עקוב מדם, גירד שלוש דקות משחק, כנראה שגם בצדק אחרי עונה פלוס בה הוא לא מצליח לחבר שני משחקים טובים ברצף.
יליד ישראל השני, גיא פניני, לא מכבר הקפטן הגאה של הקבוצה ומי שבערב נתון (רבע גמר היורוליג ב-2011 למשל), הוכיח שהכישרון שלו יכול להתפוצץ, כבר מזמן נחשב לסרח עודף בסגל ו"הצליח" להשאיר את דף הסטטיסטיקה ריק בכל העמודות בשתי דקות וחצי.
אי אפשר להאשים את מכבי ת"א. מדובר בקבוצה מקצוענית שלנגד עיניה עומדת ההצלחה המקצועית ודרכון כזה או אחר לא צריך לעניין אותה, אבל כשאף אחד מיציר כפיו של מנגנון גידול השחקנים הישראלי לא מצליח להפוך אפילו לשחקן משלים ראוי בקבוצת יורוליג, צריכים ראשי הענף לבצע בדק בית רציני.
אבל מעבר לכך, וזה בא לידי ביטוי במיוחד העונה, נוצר ניתוק בולט בין מכבי ת"א של יום חמישי, שהפכה למוסד ומביאה מידי שבוע את ה-11,000 לאולם והצופים למסך לבין זו שמעבירה את הזמן בין האולם בנס ציונה, בהרצליה ובגן נר ובמשחקי הבית שלה בקושי מצליחה לגרד מספר בודד של אלפים.
צפו במכבי מנצחת את קובאן ברוסיה
הקלישאה בה אהב שמעון מזרחי להשתמש ומספרת שהליגה היא "הלחם והחמאה" כבר מזמן לא רלוונטית. פעם אמרות כמו של בלאט אחרי נס ציונה ("בשיטה הקיימת, שום משחק לא חשוב"), היו גוררות נזיפה, אבל גם מכבי מבינה שהכסף, הכבוד והיוקרה נמצאים ביורוליג ומרשה לעצמה להעתיק את שיטת הרוטציה בסגל גם במחלקת הכדורסל.
הפורמט (גמר של שני משחקים) בא הפעם לטובתה, אבל מי שמפסידה היא הליגה שמתנהלת, לפחות מבחינת מכבי ת"א, במן איזור דמדומים, בו קיימת האשליה כי התחרות קיימת בעקבות ההפסדים של הצהובים, אבל בתכלס בינם לבין המציאות אין שום קשר.
 |
| אינגלס (GettyImages) |
|
| |
2. ככל שהזמן עובר והעונה הזו מתנערת משלב הגישושים, אחד הדברים הכי ברורים לעין במשחק של מכבי הוא שההתקפה שוטפת הרבה יותר כאשר ג'ו אינגלס מנהל אותה. בפתיחת העונה עוד ניסה דייויד בלאט לווסת את הדקות בהן האוסטרלי משמש כרכז, אולי כדי לשמור משהו לשלב ההכרעה, אך כבר מול קובאן הוא השתמש בנשק הזה דקות ארוכות כשאינגלס מסיים כמעט ללא מנוחה (38) ועם מדד האיכות הטוב ביותר (30) מול הרוסים.
3. שלושה מחזורים לתוך עונת היורוליג, ונראה ששוב הכדורים הסתדרו לטובתם של הצהובים. הקבוצה כבר הבטיחה מעשית את המקום בטופ 16 אחרי הניצחון בקובאן ולפי היכולת של שאר היריבות שלה בבית (פאו הפסידה לריטאס וניצחה בקושי את הכוכב האדום), מכבי יכולה לראות את עצמה פייבוריטית לסיים במקום הראשון, למרות שבסיטואציה מסויימת אולי עדיף יהיה שתסיים שנייה.
 |
| בלו (GettyImages) |
|
| |
4. זו עונה רביעית ברצף של בלאט כמאמן ראשי במכבי ת"א. מנהלי הקבוצה מכירים אותו ומודעים ליתרונות ולחסרונות שלו. העובדה שהוא מסיים חוזה בתום העונה ובאוויר מרחפות שמועות על יחסים עכורים בינו לבין חלקם עלולה להפוך כל הפסד לחגיגה תקשורתית בה תעלה השאלה האם המאמן יפוטר או יישאר. הצהובים צריכים להודיע כעת שהם מחתימים את המאמן לשנה נוספת (עם סעיפי היציאה המתבקשים) ולסיים את הסאגה הזו, שמאיימת להתחיל. אלא אם כן הם רוצים לראות את בלאט מתייסר כל הדרך לסיום החוזה.