את הסקירה על המשחק של הפועל יש לפתוח בתודה. תודה לשופט הבינלאומי, לירן ליאני שבצהוב שני מפוקפק עד מאוד השאיר את הקבוצה של לוזון בעשרה שחקנים ובכך נתן למעשה את האות להתנפלות הקלה על השחקנים של סיני, שגם ככה נראו עד לאותה דקה אומללים מאוד.
והנה, פתאום, ממשחק מחפיר שכמעט הצטרף לאלו שלפניו, קיבלנו הפועל אחרת. שוטפת, מלאת בטחון, כובשת, גם את הקהל וגם שערים. הלוואי כל יום מכבי פ"ת - בוודאי בעשרה שחקנים - ושוב תודה ללירן. רק שלא יחשוב שבכך כיפר על הדרבי ההוא "שגנב" לנו בסיום העונה שעברה.
עוד אחד שאל לו לשגות באשליות הוא רן בן שמעון. כי מה שיספיק מול פ"ת בעשרה שחקנים לא בטוח שיספיק מול הפועל חיפה בהרכב מלא, ולבטח לא יספיק בדרבי ואפילו מול קריית שמונה.
אז נכון, הפועל נראתה קצת יותר טוב מאשר במשחקים המבישים האחרונים, אבל הבעיות כתובות על הקיר. פקק במרכז השדה כי המגינים לא תוקפים וגם בגלל שורמוט (למרות השיפור הניכר) טרם חזר לכושר משחק מלא, יכולת בינונית של דני עמוס שהכללתו האוטומטית בהרכב עוד עלולה לעלות לנו באובדן בוריס קליימן, השוער הישראלי הטוב שצומח לנו, והגנה בעייתית שהצליחה לספוג שער אפילו מול מכבי פ"ת אנמית בעשרה שחקנים. תודה לליאני כבר אמרנו? אמרנו.
 |
| ורמוט חוגג עם שכטר. עדיין צריכים להשתפר (משה חרמון) |
|
| |
מלבד הניצחון הבעייתי והשיפור שעוד טוען שיפור במשחק של גילי ורמוט, היו שתי נקודות אור נוספות במשחק: שכטר כבש שער נהדר, שכנראה ייתן לו בטחון בהמשך ושון מלכה הצעיר הראה שבכל זאת לא הכל רקוב בממלכת הנוער של הפועל.
אבל מכאן ועד לראיון הזחוח של רן בן שמעון בסיום המשחק, ("הבקענו שלושה שערים, יכולנו להבקיע הרבה יותר, יש פה קבוצה מאוד איכותית, וכשזה יתחבר זה יתחבר להיות משהו מאוד חזק") עוד ארוכה הדרך. אז מזל טוב לך ולנו רן, אבל זה הזמן לעבוד ולא לדבר, כי לא בכל יום נקבל בבלומפילד קבוצה חלשה ומוחלשת כמו מכבי פ"ת. חג שמח לך ולליאני. תודה רבה כבר אמרנו לו מספיק.
 |
| שון מלכה מנשק את החולצה (משה חרמון) |
|
| |