כשיום הזיכרון מהדהד בראש וכל אחד מרגיש את חלקו ביום זה, וכשיום העצמאות ה-65 של מדינת ישראל נחגג, הגיע הזמן להרגיש ולהדגיש את טהרת הכחול לבן גם במגרשי הספורט.
לאחרונה ראינו את שחקני הכדורסל בשביתה כאות מחאה על מספר הזרים ותפיסת מקומם של הישראלים על הפרקט.
העונה גם במגרשי הכדורגל אנו רואים כי כמעט אף מועדון בליגת העל לא משתמש באפשרות שלו לשתף חמישה זרים על המגרש ולכן אפשר לחשוב על חלופה שתבליט, לפחות במשחקי הליגה את הישראלים, המבוגרים, אלו שיגיעו ממחלקות הנוער ואלו שיגיעו מליגות נמוכות ויקבלו במה.
נכונה הטענה שקבוצות שמשחקות במסגרת אירופית ראויות להחזיק בסגל מספר שחקנים זרים שאמורים לשדרג את הקבוצה בייחוד מול יריבות עדיפות, אבל בנוגע לליגה האם שיטת הרוטציה לפיה יבחרו מתוך חמישה או שישה זרים, ארבעה שיתלבשו מדי משחק נתון, אינה נכונה?
האלופה שבדרך, מכבי ת"א נהנתה העונה בעיקר משלושה זרים: קרלוס גארסיה הבלם, ראדה פריצה (שהגיע בינואר) ווינסנט אניימה (שהיעדרו הבליט את ברק לוי). מכבי חיפה גם היא השתמשה רק בארבעה באופן ממשי כשדניאל הבר משמש בעיקר כסטטיסט. נכון הדבר כמעט לגבי כל קבוצה והתוצאה? נבחרת מוכשרת לגיא לוזון לקראת יורו 2013 עם שחקנים שנבחרים בקפידה ומגיעים בכושר טוב.
 |
| ראדה פריצה. זר שמצדיק את עצמו (יוסי ציפקיס) |
|
| |
נכון יעשו בהתאחדות לכדורגל אם יפעילו את שיטת הרוטציה בדומה ל"חוק הרוסי" ותאפשר לכלול רק ארבעה זרים בסגל למשחק בארץ, אך לרשום בסגל עד שישה זרים, כך גם הקבוצות שמשתתפות באירופה לא תפגענה.
 |
| יוסי בניון. לא כל אחד כמוהו (חגי ניזרי) |
|
| |
גם הליגיונרים שלא זוכים לדקות משחק רבות, ולא חסרים כאלו, עדיף להם להיות קרוב למשפחה גם בעבור פחות כסף. נכון, רמת האימונים והקצב אולי גבוה יותר, אך אין שחקן ששומר על שמחת חיים ותשוקה ללא כר הדשא. הם גם יחזרו עם מעמד אחר ויוכלו להרוויח בכבוד ביחס לחיים בארץ. לא כל אחד הוא יוסי בניון, מי שלא משחק לאורך זמן מומלץ לו לחשוב כחול לבן.
הכתוב הינו טור דעה