אופטימיות היא שם המשחק

לפי נתוני הדירוג היבשים, מצבו של הטניס הישראלי בחודשים האחרונים קשה מתמיד. לאחר שנים ארוכות אין לישראל שום שחקן בטופ 100, לא בנשים שם התרגלנו לנוכחות של סמשנובה ופאר ב-15 השנים האחרונות, ולא בגברים שם היה נוכח דודי סלע בחמש השנים האחרונות. גם הפציעה של אנדי רם, שיבשה את הקאמבק המסוים שלו ושל ארליך.

אבל יחד עם הנתונים האלה, נראה שבשבועות האחרונים הניצוץ הוצת מחדש אצל ארבעת הטניסאים הבכירים והיחידים של ישראל שנותנים תקווה להמשך העונה. אני בכל אופן שוב אופטימי ואופטימיות היא שם המשחק, לא?

נפתח עם שחר פאר שבחודש האחרון עוצרת את ההידרדרות הקשה של השנתיים האחרונות. הכל כמובן באופן יחסי. אחרי שורה של הפסדים מבישים בתחילת העונה לטניסאיות בינוניות ומטה, פאר מתעוררת מחדש.

שחר פאר. תחזור לחייך בקרוב? (GettyImages)

היא עברה סיבוב באינדיאן וולס שם קיבלה כרטיס חופשי והמשיכה בטורניר מיאמי שם ניצחה בשני סיבובי מוקדמות ונוצחה בסיבוב הראשון. את עונת החימר האדום היא פתחה לפני כמה ימים במוקדמות של טורניר קטן בפולין, ומדובר בשחקנית שב-2010 הייתה משחקניות החימר המצטיינות של הסבב שהגיעה לחצי הגמר בשטוטגרט ובמדריד.

אבל למרות המעין "השפלה" ( לא קל לשחק במוקדמות לצידן של שחקניות נוער ממזרח אירופה), נראה כי הנחישות, הרצון והמוטיבציה לנצח מניעות מחדש את פאר. היא הצליחה בימים האחרונים לנצח שני משחקנים מרתוניים צמודיים, כולל מול פירונקובה, בזכות הנחישות שחזרה, בזכות רוח לחימה וגם בזכות טניס לא רע. מי שצפה בשידור של המשחק ולא הסתפק בלוח התוצאות האלקטרוני יכול היה להבחין שהניצחון של שחר הושג בזכות מכות מנצחות (ווינרים) בהמון רגעים של המשחק ולא רק בגלל טעוית של היריבה.

הדרך מהמקום ה-118 בעולם בחזרה לצמרת תהיה מאוד ארוכה ותעבור שוב ושוב דרך מוקדמות לטורנירים ודרך מגרשים צדדיים והגרלות קשות. אבל החודש האחרון נותן תקווה שלפני חודשיים לא הייתה כלל בסביבתה של פאר, שם כבר חששו שהיא בדרך לפרישה.

גם דודי סלע נתן פיניש טוב לעונת המגרשים הקשים. סלע עבר כמו פאר מוקדמות במיאמי, ניצח במשחק צמוד את מטוסביץ האוסטרלי מהטופ 50 והמשיך עם תוצאות טובות בצ'אלנג'רים בדרום אמריקה, שם ימשיך בשבועיים הקרובים ביחד עם אמיר וינטרוב.

ההצלחה הזו תבטיח לישראלי הבכיר כניסה להגרלה הראשית ברולאן גארוס ששווה הרבה כבוד, ביטחון עצמי, וגם תמורה כספית נאה, שיכולה לדחוף אותו קדימה בהמשך העונה.

סלע. הכניסה לרולאן גארוס שווה לו מאוד (יניב גונן)

אמיר וינטרוב, כוכב הדייויס, שפתח את העונה עם כניסה לאליפות אוסטרליה שם  נעצר רק בסיבוב השני, הצליח רק בשבוע האחרון לעשות תוצאה טובה - חצי גמר בצ'אלנג'ר במקסיקו. משום מה, וינטרוב לא מצליח באופן קבוע להביא את היכולת האמיתית שלו, זו שניצחה את יפן וגנבה מערכה מטסונגה בפאריס, מדי שבוע לסבב. אם וינטרוב ירשום כמה שבועות טובים ברציפות , הוא יפרוץ אל תוך 150 הראשונים בעולם, משם כבר הדרך לטופ 100 לשם כבר הוכיח כי הוא שייך, תהיה אפשרית.

גם הצלע הרביעית של הטניס הישראלי, יוליה גלושקו, שניצחה בפדרציה שחקנית מהטופ 30, אורסולה רדוונסקה, סובלת מאותו תסמונת של וינטרוב. יש לה את הפוטנציאל והכישרון להיות בטופ 100, אבל חוסר יציבות מונע זאת ממנה. גם גלושקו השיגה הישג נהדר לפני שבועיים כשזכתה בטורניר ITF עם הרכב שחקניות לא רע בארה"ב, וגם היא זקוקה לכמה שבועות טובים ברצף כדי לפרוץ קדימה.

הכתוב הינו טור דעה