הזכייה הנהדרת היום של ישי עוליאל באורנג' בול לגילאי 12, החזירה אותי אוטומטית ל-1979, אז התלהבה כל המדינה מילד פלא אחר, שגם הוא כמו עוליאל התהדר ברעמת שיער והרבה חן , גלעד בלום.
בלום, הגיע לגמר של אותו טורניר, כבש את כותרות העיתונים והפך מייד לכוכב. כמה ימים אח"כ הגיע ילד אחר, עמוס מנסדורף, לרבע הגמר לגילאי 14, ובכך קמו רשמית היורשים של שלמה גליקשטיין, הטניסאי המקצועני הראשון שפרץ ממדינת ישראל.
גם בלום ובעיקר מנסדורף, הצליחו ברבות הימים, לתרגם את הכשרון שלהם גם לטניס המקצועני הבוגר. מנסדורף הפך לשחקן הטניס הישראלי המצליח בהיסטוריה, והגיע עד לטופ 20. בלום הסתפק בדרוג שיא, 61 בעולם ובמקום של קבע בטופ 100 במשך כמה שנים.
 |
| מנסדורף. ההיסטוריה חוזרת? (רועי גלדסטון) |
|
| |
אחרי 22 שנה, בתחילת שנות ה-2000, הצליחה ילדה ישראלית בשם שחר פאר לזכות באורנג' בול לגילאי 14. ברבות הימים היא הגיעה למקום ה-11 בעולם והפכה לספורטאית כחול לבן המצליחה ביותר בעולם .
האם גילינו היום את טניסאי הצמרת הבא של ישראל? יכול להיות בהחלט שכן.
עוליאל בן ה-12, הוא ילד מלא קסם וכריזמה שכבר מגיל 10, נחשב לאחד מחמשת הילדים הטובים בעולם לגילו. בזכות ספונסר בריטי ומאמן צמוד, ג'אן פוצ'טאר, שהחל איתו בגיל חמש ומקדיש עצמו לילד המוכשר. לעוליאל יש כבר ניסיון של שנתיים בתחרויות בצמרת העולמית, וזה אחד המפתחות הגדולים להצלחה בענף הטניס.
 |
| שחר פאר. התחלה דומה (רויטרס) |
|
| |
כמובן שההצלחה תלויה בגורמים רבים. פרט לכשרון, חייבים לשמור על המוטיבציה, לוותר על הילדות והנעורים ולהתרומם ממשברים. גם ההתפתחות הפיזית של הגוף שהיא פחות משמעותית בגיל 12 ומשמעותית הרבה יותר כבוגר ותלויה לא רק בכושר אלא גם בגנטיקה צריכה ללכת בכיוון הרצוי. וכל זאת כשיוצאים מהנחה, שמבחינה כלכלית ומקצועית השחקן יקבל את התנאים הטובים ביותר שיש.
בדרך כלל, רוב שחקני הטופ העולמי, נמצאים כבר מגיל שכזה באקדמיות טניס יוקרתיות בעולם, לעניין הזה יש מחיר נפשי כבד, של מרחק מהבית, מהמשפחה ומאורח החיים בו הספורטאי גדל בעבר.
 |
| ישי עוליאל. בדרך הנכונה (Nike junior tout international) |
|
| |
יש לקוות, שאיגוד הטניס הישראלי, ביחד עם משפחתו של עוליאל, יידעו לעשות את כל הצעדים הבאים בתבונה ואז אולי בעוד שמונה או עשר שנים אפשר יהיה לקטוף את הפירות.