ים של דמעות

מאז הפסדה של הפועל ת"א 3:2 לבית"ר ירושלים, אני לא מפסיק לשמוע ולקרוא על הבכיינות של האדומים. 'עשו לי ולקחו לי', ממש כמו ילדה בגן שמשכו לה בצמה.

בסך הכל האדומים הפסידו משחק ליגה, משחק שהיריבה שלהם, בית"ר ירושלים, התעלתה על עצמה וניצחה בצדק.

במקום שהתקשורת תתעסק בניצחון הגדול של בית"ר בימים שעברו, גורמים בהפועל לא מפסיקים לקשקש ומושכים את תשומת הלב אליהם, הכל בשביל לגמד את הניצחון של היריבה מירושלים.

מה לא שמעתי מאז ההפסד וחלף לו זמן קצר מאוד. "זרקו עלינו בננות" הלו, מישהו ראה בננות?

"גזענות כזו עוד לא חוויתי", אמר טוטו. אני מגנה כל נהימה על רקע גזעני, אבל לא אתה תיקח את החוק לידיים טוטו, אתה תשחק כדורגל ותפקידו של הקהל הוא לעודד את הקבוצה שלו וכן, גם להקניט ולעצבן את שחקני היריבה.

תמוז. אל תיקח את החוק לידיים (משה חרמון)

אם הקהל עשה משהו לא בסדר, הוא ייענש על זה ולא אתה זה שתסמן ל-18,000 אוהדים להיות בשקט. את האמת, ההתנהגות שלך לא הפתיעה אף אחד.

בהפועל המשיכו לקשקש ואיימו שהם ירדו מהמגרש אם תשמענה שוב קריאות גזעניות. מה אני אגיד לכם, ממש מגיע פרס ישראל לקהל שלכם, שלא יודע מה זה גזענות וחבל שאני מזכיר בטור שלי את המילה 'שואה', שמוזכרת ביציעי הפועל כמעט בכל משחק.

בהפועל המשיכו לכעוס ולרתוח, הפעם על ההתאחדות לכדורגל: "איך לא מזיזים את המועד של הדרבי ביום? עושים לנו בכוונה".

אוהדי הפועל מתפרעים בטדי (יוסי ציפקיס)

ממש רחמים, איך לא מתחשבים בקבוצה שמייצגת את ישראל בליגה האירופית. אה, בעצם לפי הקהל שלכם אתם לא מייצגים את ישראל? אז תתייצבו בזמן לדרבי.

אז בזמן שאני כותב ומתחנן שיופסק הבכי האדום, טוטו תמוז הורחק לשני משחקים בפועל ויחמיץ את הדרבי. כנראה שלפנינו עוד כמה ימים של דמעות. ווינרים לא אוהבים להפסיד, בכיינים לא יודעים להפסיד...

הכתוב הינו טור דעה