הסוד של ויקטור: מה שלא סיפרו לכם על ואלדס

מחר (ראשון) ב-19:50 ייערך מפגש הליגה הראשון בין אריות הכדורגל הספרדי ברצלונה וריאל מדריד. כמו תמיד במשחקי הקלאסיקו המרתקים, מיליוני עיניים ברחבי העולם יינשאו כמובן לעבר הפרעוש הארגנטינאי ויריבו הפורטוגלי שימשיכו בקרב הבלתי נגמר על תואר השחקן הטוב בתבל. רגע קצר לפני שגם אתם תחסירו מספר פעימות בעקבות קרב הטיטאנים שמהממם את כולנו מחדש, כדאי שתבחנו למספר שניות את ויקטור ואלדס. השוער הקטאלוני שכמו בכל משחק יצביע לכיוון השמיים עם עלייתו למגרש וישלח נשיקה לעבר סבו המנוח שלמרבה האירוניה היה בכלל אוהד שרוף של הבלאנקוס.

אומנם לוואלדס יש ברזומה כבר אין ספור משחקי קלאסיקו מרתקים ולא פחות מ-19 תארים קבוצתיים, אך רבים לא יודעים עד כמה הקטאלוני בן ה-30 היה קרוב לוותר על הקריירה המפוארת בימי ילדותו. הכל התחיל לפי 22 שנה בעיר הוספיטאלט כאשר אביו של ויקטור ואחיו הבכור, ריקארדו, גילו את הכישרון העצום של הילדון כשבעטו לעבר דלת המוסך בביתם ששימשה כמעין שער מאולתר. למרות שהשוער המחונן העדיף להיות חלוץ (העדפה אליה נחזור בהמשך), מסע שכנועים מצד משפחתו הביא אותו לעמוד בין הקורות של גוזלי הבלאוגרנה.

בגיל 10 הגיע לו המשבר הראשון בקריירה הקצרצרה של ויקטור, משפחתו נאלצה להעתיק את מקום המגורים לאי הקנארי - טנריף ואילו ואלדס העדיף להישאר באקדמיית הנוער המפורסמת "הלה מסיה". הנתק נמשך 5 חודשים שבסופם החליט לחזור לחיק משפחתו ולוותר על כדורגל למשך שנה שלמה. לא חלף זמן רב עד ש"השוער המעוטר ביותר של ברצלונה בכל הזמנים" הבין את טעותו כשראה בטלוויזיה המקומית טורניר נוער שבו השתתפו חבריו לאקדמיה ומכאן בעצם הגיעה התפנית הראשונה בעלילה.

ואלדס שהציב לעצמו מטרה לחזור לקבוצתו, החל להתאמן ללא הפסקה, בבקרים היה מתרוצץ עם קבוצת הילדים של טנריפה ובערבים היה ממשיך את האימונים על חוף הים ביחד עם אחיו הבכור. חלפו שנתיים ומחנה האימונים הרצחני הוכיח את עצמו כשבגיל 13 התקבל שוב לאותה אקדמיה אותה עזב לפני 3 שנים בעקבות געגועים עזים למשפחתו. הקאמבק ללה מסיה היה מוצלח מהצפוי כשוואלדס הפך לשוער הבכיר בכל קבוצות הילדים והנוער של המועדון בכחול ארגמן.

דאף מול ואלדס. ההחלטה לא לוותר השתלמה (רויטרס)

למרות ההצלחה המקצועית ממש רגע לפני שהגשים את חלומו של כל ילד ועלה לבוגרים ויקטור כינס את משפחתו והכריז בדרמטיות: "אתם מאושרים, אני לא, אני רוצה למצוא לעצמי חיים אחרים שארגיש בהם בנוח", למזלו של ואלדס הצעיר רגע לפני ההודעה הדרמטית על פרישה, סדרת טיפולים פסיכולוגים הצילה לו את הקריירה וגרמה לשוער המוכשר להתמקד בצד החיובי של החיים ולא בחרדות שתקפו אותו באותה תקופה.

"ואז הגיע הנרי": הגמר שהכניס את ואלדס לדפי ההיסטוריה
לא מעט שוערים בינוניים עברו בשורות הבלאוגרנה בשני העשורים האחרונים. למעשה מאז השוער האגדי אנדוני זוביזרטה עמדה זאת הייתה הקשה ביותר לאיוש. שמות כמו ריצ'ארד דוטרואל, רושטו רצ'בר, ריקארדו בואנו ורוברט אנקה הם רק חלק קטן מרשימה מכובדת של שוערים שכשלו במדי הכחול ארגמן.

למען הכנות גם ואלדס בתחילת דרכו נראה כמו עוד בחור חביב שיעמוד בין הקורות למשך שנה-שנתיים ולאט לאט יישכח בין דפי ההיסטוריה. למזלו של ואלדס דמו הקאטלוני כפה על יושבי הקאמפ נואו לנהוג בסלחנות יתרה כלפיו ובמהרה אפילו יוהאן קרוייף האגדי הכריז " סוף סוף יש שוער בשער".

תיירי הנרי. הפך את ואלדס לגיבור (רויטרס)

רגע השיא, רגע שאותו אפשר לכנות גם רגע המפנה בקריירה שלו, הגיע על קדמת הבמה בגמר ליגת האלופות בשנת 2006 מול ארסנל. למרות עדיפות ברורה של בארסה דווקא התותחנים של ונגר עלו ליתרון אחרי שוואלדס הציל פעמיים שערים בטוחים מהחלוץ האגדי, תיירי הנרי, אחרי לחץ מתמשך של הקאטלונים הגיע לו שוב הפנומן הצרפתי שבדקה ה-73 שוב מצא את עצמו לבד מול ואלדס שבקצות האצבעות הציל מצוין ומנע פיגור 2:0 והפסד כואב. לא חלפו 8 דקות עד שסמואל אטו וג'וליאנו בלטי קבעו מהפך אדיר והעניקו את הגביע הנכסף לברצלונה. גביע שחתום יותר מכל על שמו של אותו ילד מהוספיטאלט.

טיקי טקה? גם אני רוצה!
אם אותו גמר ב-2006 נחשב לאחד האירועים המשפיעים בקריירה של ואלדס אז אין ספק שמינויו של פפ גוארדיאולה ב-2008/9 היה האירוע המרכזי ביותר מבחינתו. כפי שציינו בפתיחה עוד בילדותו ויקטור הצעיר קינא עד עמקי נשמתו בחבריו שהיו חוגגים אחרי כיבושים בזמן שהוא תקוע בין שלושת הברזלים שמחוברים אחד לשני. מצחיק לגלות שדווקא במכונת הטיקי טקה ההתקפית של אדון פפ, ואלדס השוער סוף כל סוף מצא את עצמו.

"פפ גרם לי להבין את המשחק בצורה שונה, הוא לימד אותי להנות ממנו", סיכם ויקטור כשנפרד ממאמנו לשעבר בסיום העונה. אם עד הקדנציה הנוצצת של גוארדיאולה תפקידו של ואלדס הסתכם בזינוקים עוצרי נשימה והתאבדויות בלתי פוסקות אל עבר רגלי החלוצים היריבים, אצל פפ הוא היווה כבלם נוסף ובורג מרכזי בהנעת הכדור המושלמת שכל כך מאפיינת את ברצלונה בשנים האחרונות. להבדיל משוערים רבים שדי נלחצים כשהכדור מגיע לעברם, ואלדס שותף מלא בסגנון הטיקי טקה שמתחיל כמובן ממנו.

ואלדס חוגג. ומה יהיה בקלאסיקו? (רויטרס)

דוגמא מובהקת למעורבותו הגדולה של ואלדס בהנעת הכדור ניתנה במשחק הסופר קופה מול ריאל מדריד בתחילת העונה. הבלאוגרנה הוליכה בבטחה 1:3 ופשוט התעללה ביריבה המרה, רק שאז, כדרך קבע ממשחק המסירות השוטף הכדור הגיע לוואלדס שבמקום להעיף החוצה איבד בשלומיאליות לאנחל די מריה שצימק ל-3:2 ואפשר לבלאנקוס לנצח 1:2 בגומלין ולהניף את הגביע הראשון שלהם העונה.

למרות שאותה טעות נדירה לא תמנע מוואלדס להמשיך במילוי תפקידו החשוב במכונה המשומנת, דווקא אותו פלופ הזכיר להרבה ספרדים מדוע מאז ומתמיד השוער האגדי הוא בגדר "הסגן של בר כוכבא" בנבחרת ספרד בתור מספר 2 של איקר קסיאס. מי שמיהר להגן על ואלדס מיד לאחר אותו משחק הוא כמובן מאמנו טיטו וילאנובה שהצהיר: "בשבילי, הוא השוער הכי טוב בעולם, ומעל הכל השוער הכי טוב ששיחק בברצלונה".

לא בטוח שרובכם תסכימו עם הצהרתו של טיטו אך מחר "כשאיקר הקדוש" יפגש עם ואלדס תיהיה לכולנו הזדמנות מצוינת שוב להנות מעוד משחק קלאסיקו אגדי בין שתי הקבוצות הטובות בעולם.