כמו בכל פגרה, כולנו מחכים בכליון עיניים לראות מי בסופו של דבר תהיה מלכת עונת המלפפונים. אם בשנים האחרונות, במהלך יולי-אוגוסט, היה קצת מתח לגבי המנצחת, השנה פאריס סן-ז'רמן משאירה לשאר המעצמות האירופאיות אבק בדרך להשגת התואר.
להבדיל משנים קודמות, בהן היו אלו רומן אברמוביץ' ושייח' מנסור, שקנו קבוצות והפכו אותן לצעצוע הפרטי והיוקרתי, הקיץ זהו נאסר אל-חלאיפי שממשיך להחריב את משחק הכדורגל שפעם היה מבוסס על אהבה ונשמה שכיום התחלפו בכסף הגדול.
כולנו יודעים כי בסופו של יום, בעל המאה הוא גם בעל הדעה, אך באמת שתהליך ההתמסחרות של עולם הכדורגל כבר מתחיל לעבור כל גבול ואת זה ניתן לראות במסע הרכישות המטורף של הקבוצה מעיר האורות במהלך הפגרה הנוכחית. אחרי שחשבנו ש-80 מיליון היורו שהקטארי השקיע בעונה שעברה הוא יירגע, גם הפעם הוא פתח את הכיס ובין רגע קנה את מרקו וראטי, אסקייל לאבצי, טיאגו סילבה וזלאטן איברהימוביץ'.
סיכוי גדול מאוד ששאלתם את עצמכם מי זה לעזאזל אותו וראטי? וכיצד כותב הטור החוצפן מעז לכתוב את האיטלקי הצעיר ליד שאר הטיטאנים שבשנים הקרובות ישחקו בעיר האורות. למען האמת, גם אני בתור חובב מושבע של הליגה האיטלקית לא בדיוק מכיר את הנער הכישרוני שבעונה שעברה עלה עם פסקארה לסרייה A.
 |
| אסקייל לאבצי. חלק ממסע הרכש המטורף (רויטרס) |
|
| |
למרות הרכישות הנוצצות, קנייתו של וראטי ב-12 מיליון יורו ממחישה יותר מכל עד כמה הכסף הגדול של ימינו מעוור את עיניהם של שחקני הכדורגל. אם בעבר, בחור צעיר כמו וראטי, שאפילו לא בן 20, היה צריך להתבשל ולהוכיח את עצמו בליגה המקומית, כיום מגיע אדון אל-חלאיפי, שולף את העודף הקטן מכיסו וקונה את האיטלקי מבלי שהוא שיחק אפילו דקה אחת בליגה הבכירה של מדינתו.
אם נהיה כנים, אי אפשר להאשים את וראטי הצעיר ולא את קבוצתו לשעבר פסקארה, על שיחרורו לצרפת, הרי מי מאיתנו יוכל לסרב לסכומי העתק שמציעים החבר'ה מקטאר ושאר השייחים והאוליגרכים. לצערנו, אם בשנים הקרובות אף אחד לא ישים לקניות המטורפות הללו סוף, הכסף הגדול ימשיך להשמיד על חלקה טובה שעוד צומחת בעולם הכדורגל.
הכתוב הינו טור דעה