האנגלים השיכורים בגדנסק שרים לבניון לפני היורו

"נו, הפולנים בטירוף?", שאל אותי חבר במסרון מהארץ. "לא בוורשה בכל אופן. בינתיים הם רק מקטרים", עניתי רגע לפני שעליתי על הרכבת לגדנסק. אז, עוד לא ידעתי שאחרי שבע שעות נסיעה צפונה וחציה של 345 קילומטרים, אגלה שדווקא בעיר השישית בגודלה בפולין התכונה רבה יותר.

על המזח של נהר הוויסלה העובר בגדנסק התרגשתי ממראה השלט האומר "Gdansk welcomes you", כשהוא מקבל בברכה את אוהדי הכדורגל שיגיעו לעיר לקראת המשחקים בעוד פחות מחודש. מסביב שלטים כמעט על כל עמוד ברחוב ואפילו פחי מחזור בצורת כדור.

קשה לומר שבעיר שנהרסה כמעט כליל אחרי מלחמת העולם השניה, אין התרגשות. מרבית התושבים מודים שהכדורגל פחות מעניין אותם כמו ההצלחה בהקמה של האירוע. המראה השקט והפסטורלי בעיר משקר. לא צריכים להיות חדי ראיה כדי להבחין בכל ילד ואב שהולכים עם צעיפים של הקבוצה המקומית, מה שמעיד על אהבה לכדורגל.

פיסת ההיסטוריה של גדנסק מספרת על עיר שבין מלחמת העולם הראשונה לשניה הייתה עצמאית. כ-14 אלף יהודים חיו בעיר ומרביתם הצליחו לצאת ממנה עוד לפני פרוץ המלחמה. גדנסק הייתה העיר שנשלטה כבר מ-1935 על ידי המפלגה הנאצית, שפיגוע בנמל שלה היה תירוץ נוסף לפתיחת מלחמת העולם השניה. בזמן המלחמה נותרה העיר כמעט שלמה, ומי שאחראי להריסתה הוא דווקא הצבא הסובייטי אחרי המלחמה.

היום, אחרי שנבנתה כמעט מחדש, אפשר לומר שמדובר באחת הערים היפות והיקרות בפולין. אפילו נבחרת גרמניה, שתשחק באוקראינה את משחקיה, העדיפה ללון בעיר בזמן היורו. חציית הגדר שמעל לנהר מובילה לאחד מהמדרחובים היפים, "Long Market" שמו. מדובר במדרחוב ארוך ומלא בברים, במסעדות ובבתי קפה.

גדנסק מברכת את אורחיה ליורו. שלט בצורת מפרש (ליאור טימור)

גדנסק, על גדות נהר הוויסלה (ליאור טימור)

הוא מקום שגועש באנשים ביום, בעוד סופוט, עיירת נופש סמוכה לגדנסק, היא הרועשת והערה עד השעות הקטנות. "אנחנו מתרגשים בעיקר מזה שזה יכניס הרבה עבודה והכנסה לעיר", אמרו אוסטוימיץ' מוצ'בסקי ומאצ'ק צ'נקיבסקי מהפציריה שבעיר. "האווירה תהיה מדהימה ואנחנו מחכים כבר שזה יתחיל".

השוק הארוך בגדנסק. מדרחוב מדהים (ליאור טימור)

מוצ'בסקי, ששיחק בילדותו בקבוצה בעיר, הודה שלנבחרת הפולנית יהיה קשה, אבל הבהיר: "אני אוהד גדול של הנבחרת שלנו ומבחינתי כשהנבחרת הפולנית תסיים את דרכה, אני לא אוהד אף קבוצה". אגב, אם יש משהו שמבהיר עד כמה הפולנים רחוקים מלהתעניין בטורניר עצמו אלא בכל מה שמסביב לו, די בתשובה לשאלה המגוחכת האם הנבחרת הישראלית יכולה להצליח: "בוודאי. היא תצליח כשתשחק פה".

מקומות הבילוי במדרחוב (ליאור טימור)

את השקט והשלווה במדרחוב של גדנסק, מפרים, איך לא, התיירים האנגלים, שהספיקו לשתות בירה אחת או עשר, ולשיר בקול רם. ברגע שזיהו שמדובר בעיתונאי ישראלי, הם ידעו מיד את מי לעודד. "יוסי בניון הוא אגדה", טען פול, אוהד ארסנל מושבע, בהתחשב בקעקוע הענק שעל רגלו. רק דקות אחדות לפני כן הוא צפה בתקציר משחקה של ארסנל וראה את בניון כובש שער. "אנחנו אוהבים את בניון. גם כשהיו מי שזלזלו בו, הרבה מאוהדים שמחו שהגיע לארסנל".

המפגש עם האוהדים האנגלים (ליאור טימור)

אגב, פול וחבריו לא יצפו ביורו מפולין. החבורה הגיעה לגדנסק לחגוג מסיבת רווקים לאחד מהם ומבחינתם פולין זולה מספיק כדי לשוב אליה, להשתכר ולשיר את ההמנון האנגלי. "אתה חושב שאנגליה תצליח ביורו?", שאלתי את פול. זה השיב: "לאט לאט, גם אם נהיה בחצי הגמר, זה יהיה טוב מאוד. אם נגיע לגמר זה יהיה מושלם. אחרי זה, אם יהיה מזל, נצליח".

הוודקה המוכרת והמסורתית בעיר (ליאור טימור)

בית הקפה ´´מזל טוב´´ בגדנסק (ליאור טימור)

מסקנות מהיום השלישי: המסעדות בגדנסק מצוינות ולא יקרות. דווקא בעיר הצנועה ההכנות בשיאן. בניגוד לוורשה, המקומיים בגדנסק מחממים כבר מנועים, האנגלים מחממים את הגרון ויוסי בניון? הוא אגדה.