"חבל שהפסדנו, הראש כבר במשחק מול באר שבע"

שקט מאוד היה בחדר ההלבשה של מכבי פ"ת בסיום ה-3:1 הביתי למ.ס. אשדוד ברבע גמר גביע המדינה, הפסד שקבע כי מעתה ועד תום העונה כל שנותר לקבוצה הוא להילחם על חייה בליגת העל.
 
נשיא המועדון, עמוס לוזון והמאמן, משה סיני, בחרו שלא לדבר עם השחקנים בסיום המשחק ונראה שהראש של ראשי הקבוצה טרוד בעיקר בדיון שיתקיים בבית הדין, דיון שיכול לקבוע לא מעט בנוגע לעתידו הספורטיבי של המועדון.

אולם מבחינה מקצועית בקבוצה מאם המושבות טרודים גם מההגנה, ששוב, כמו במשחקים קודמים מתפרקת וסופגת כמות לא קטנה של שערים. במקרה הנוכחי, שלושה שערים משלושה מצבים נייחים. מנגד, במועדון יצאו מעודדים מהיכולת במחצית הראשונה, אותה מקווים לשחזר במשחק הליגה הקרוב מול הפועל ב"ש, אותו מגדירים כמשחק שיכריע את הירידה. 

גם חוג האוהדים של הקבוצה, 'הגברים בכחול', פרסם הודעה בה הוא קורא לכל האוהדים להגיע לוסרמיל: "כרגע כל המדינה נגד מכבי פ"ת, בואו נתאחד, נתמוך בשחקנים ונשאיר את הקבוצה בליגה. תגיעו לוסרמיל!". האירגון החל כבר לארגן הסעות ממתחם האימונים.

מי שייעדר מהמשחק מול ב"ש בעקבות חמישה כרטיסים צהובים, הוא הקשר מרוואן קבהא, אחד השחקנים הבולטים בתקופה האחרונה אצל סיני ואחד החשובים במערך. מעבר לכך, הקבוצה סובלת ממכת פציעות, הכוללת בין היתר את הקפטן עומר גולן, אורי אוזן, קובי גנון וחגי גולדנברג, וטרם ידוע מי יהיה כשיר ויעמוד לרשותו של סיני.
 
שחקן בקבוצה אמר: "זה ברור שיש לנו בעיות בהגנה כבר תקופה ארוכה. מאוד חבל שהפסדנו, רצינו להתקדם בגביע אבל מעכשיו נתרכז רק בליגה כי זה הדבר החשוב באמת. הראש כבר חושב על ב"ש, ששם אנחנו חייבים לנצח". 

אורי אוזן. מחכה לבדיקה שתקבע את המשך דרכו בכדורגל (משה חרמון)

בתוך כך, המגן הוותיק אורי אוזן, הסובל מפריצת דיסק צווארית חמורה, יעבור בערב את הבדיקה הגורלית, שתקבע האם הוא יאלץ לתלות את נעליו. אוזן משחק מזה חודשיים תחת זריקות וכדורים ובשבוע האחרון הכאבים התחזקו ואף הקרינו לאזור המפשעה, מה שמנע ממנו לערוך אימונים כמו שצריך.

בסוף השבוע האחרון גילה אוזן כי מצבו החמיר וכי עליו להימנע מפעילות גופנית שכן, כל תנועה לא נכונה או מכה עלולה לגרום לו לשיתוק גפיים. בשעות הערב המגן יבדק ע"י ד"ר לידר, נוירוכירורג בכיר מבית חולים איכילוב, שייקבע אם אוזן זקוק לניתוח או לא. אוזן צייץ בטוויטר: "מוזר לחשוב שעוד פחות מ-24 שעות החיים שהכרתי מגיל 7 הולכים להשתנות בלי הכר. לקום בבוקר של יום ד' בלי הדבר שמילא את חיי מאז שאני זוכר את עצמי".