גוטמן, אל תתפתה

עונה נפלאה עוברת על חלוץ מכבי נתניה, אחמד סבע. המספרים מדברים בעד עצמם: 18 שערים וארבעה בישולים ב-26 משחקים. זה המאזן המרשים של החלוץ שמחזיק לבדו את ההתקפה של ראובן עטר.

את ה-0:3 של נתניה על מכבי ת"א וההצגה הפרטית של סבע שעשה צחוק מההגנה הצהובה ועם מתיחה בשריר הצליח לכבוש צמד, ראיתי מקרוב באצטדיון הקופסא. אני יכול לכתוב עוד הרבה מחמאות על סבע, כמו למשל שהוא אחד השחקנים היציבים בליגה העונה, שהוא כובש שערים גם ברגל וגם בראש, שיש לו עוצמה ונוכחות ברחבה ושהוא אישיות נחמדה כמו שהבנתי.

אבל לאחרונה אני שומע סברה כי מלך השערים של ליגת העל צריך להיות מוזמן לסגל הנבחרת של אלי גוטמן ואני לא מסכים. אי אפשר להתכחש לעובדות: בקרוב ימלאו 32 לאחמד סבע (גיל קצת מתקדם בשביל לערוך בכורה בנבחרת) והחלוץ לא שיחק בקבוצה גדולה בישראל (לא שיחק תחת לחץ וקהל גדול).

סיבה נוספת מדוע לא צריך להזמינו לסגל לא נעוצה בסבע עצמו אלא בגישה לאחרונה הקשורה לזימונים לנבחרת. לא כל שחקן שכובש בצרורות מול ההגנות החלשות של הקבוצות הישראליות, צריך ללבוש את המדים הלאומיים. יש לא מעט חלוצים בינונים שעשו זאת בעבר וגם בתור בדיחה לא הייתי מזמן לסגל של הנבחרת. יניב עזרן, רועי דיין ועידן שריקי, הם רק חלק מהרשימה הארוכה.

סבע חוגג מול מכבי. שימשיך לעשות צחוק מההגנות בליגה (משה חרמון)

לאלי גוטמן לא חסרים חלוצים צעירים ומוכשרים שמשחקים בליגות קצת יותר טובות מהליגה בישראל ועליהם הוא צריך לסמוך בהתקפה של הנבחרת. מוכשר ככל שיהיה, על סבע להסתפק בעוד עונה מצויינת במכבי נתניה ואת מוקדמות משחקי המונדיאל, הוא צריך לראות כמו כולנו על מסך הטלוויזיה. צריך להודות על האמת, לרמה הזאת הוא עדיין לא ממש שייך. 

הכתוב הינו טור דעה