נשים רגע בצד את הניצחון הקשה וההכרחי של מכבי תל אביב על ז'לגיריס קובנה והעלייה לרבע גמר היורוליג. נניח לרגע גם לניצחון של ברצלונה על קאנטו באיטליה, שבא עם הרבה מאוד מזל. במקום זה, התעוררה הזדמנות לדבר על הרכזים במכבי ת"א בעקבות ה-66:70 על קובנה.
לאורך כל העונה דייויד בלאט חש שלא בנוח עם שאלות לגבי תיאו פפאלוקאס. גם אחרי הניצחון הקשה על ז'לגיריס קובנה, ועוד לפני שהחמיא ליווני, הוא בחר להגיב בסוג של ציניות לפני שהתעשת ושם אותו לרגע על במה אחת עם שאראס תוך שהוא משווה בין תרומותיהם בשלב מתקדם של העונה. זה יפה וג'נטלמני, אבל עדיין רב הנסתר על הגלוי.
אני באמת לא יודע מה הסיפור מאחורי דחיקתו של אחד הרכזים הכי טובים בכדורסל האירופי לשוליים לאורך העונה הזו, ואין ספק שבעיניים אובייקטיביות מדובר במקרה המסקרן ביותר סביב מכבי ת"א העונה. ובכל מקרה, קשה לקנות את התיאורים הציוריים לפיהם פפאלוקאס הוא מישהו שייעודו הוא כמעט אך ורק להציל את הקבוצה כשהיא תקועה. מין שסתום ביטחון. כשמכבי עובדת טוב אין ממש מקום לפפאלוקאס, זה מה שאפשר להבין מבלאט.
 |
| בלאט עם מזרחי. מה הסיפור עם פפאלוקאס? (יוסי ציפקיס) |
|
| |
האם הוא טוב כדי להציל, אבל לא טוב כדי להוביל? זו השאלה שאיש לא מוכן להגיב לגביה בפה מלא ובאופן מפורש. בטח לא כל עוד העונה הזו עדיין נושמת ומשוחקת. האם למכבי יש רכז יורוליג ברמה גבוהה העונה? נדמה לי שהתשובה ברורה והנתונים מדברים בעד עצמם, עם מלוא הערכתי לאוחיון וליכולתו בגביע, במלחה במשחק הבית נגד קאנטו ובעוד משחק או שניים באירופה.
בחלקים של המשחק נגד קובנה היה נראה שפפאלוקאס ראוי בהחלט להוביל, או לפחות לא להיות ברירת מחדל. זה אמנם לא פפאלוקאס בשיאו והוא כבר לא בן 25 ובהחלט ראינו ממנו גם חוסר חדות ויכולת לא טובה לעיתים, אבל מצד שני הוא לא שיחק שבועיים ברציפות ולאורך כל העונה הוחבא פה והוחבא שם. לפעמים על פי אילוץ לנוכח מכסת הזרים בליגת העל, ולפעמים על פי שיקולים מקצועיים תוך כדי משחק.
בסופו של דבר, בזמן שלו על המגרש מכבי ת"א ניצחה את הליטאים ב-15 נקודות הפרש. בהתחשב בכך שדמונד מאלט לא הצליח להיקלט ואוחיון הוא רכז של 4 נקודות באחוזי קליעה גרועים ביורוליג, סיפור פפאלוקאס הופך להיות מסתורי - אין מילה אחרת כל עוד אין תגובה מסודרת – אפילו יותר.
 |
| פפאלוקאס. עדיף על הרכזים שלפניו ברוטציה (יוסי ציפקיס) |
|
| |
אם להמשיך את עניין הרכזים, לא ברור מדוע בלאט הלך עם מאלט בחמישייה, אולי כדי להחיות את שארית הסיכויים שעוד יצליח להפיק מעצמו משהו בשבועות הבאים. אלא שזה קרה דווקא כאשר אוחיון נמצא בתקופה הטובה ביותר שלו בעונה והגיע ממשחק שיא במלחה. לאוחיון אין אגו גדול, הוא בעונה ראשונה במכבי ואפשר להנחית עליו הכל. ועדיין, אני מניח שקשה לשחקן לקבל מצב כזה דווקא כשהוא בשיא.
פפאלוקאס הציג רבע שני מצוין, ובלאט המשיך איתו גם אחרי המחצית, כמתבקש. אלא שהוא שילב את אוחיון לצדו. טעות, בעיניי, כיוון שפפאלוקאס בעמדה מספר 1 מקבל את ההחלטות ומרגיש חופשי, בעוד עם אוחיון לצדו הוא זז הצידה אוטומטית והעביר ליוגב את הניהול. לקראת סוף הרבע בלאט תיקן גם את זה, אבל היווני כבר לא היה חד כמו בתחילה.
ובכל זאת, אפשר כמובן לטאטא את כל הסיפור, להביט קדימה ולומר שמכבי בשלב הבא ובזה מתרכזים עכשיו. היות שזה מה שיקרה בלאו הכי, איישר קו ואסגור עניין בינתיים. תודה על ההאזנה.