אירופה של ברצלונה

כל קבוצה שמגיעה לשלב שמינית הגמר בליגת האלופות עולה עם חששות כבדים. בכל זאת, הקבוצות לא שיחקו במפעל כבר תקופה ארוכה ושיטת הנוק-אאוט מפחידה. טעויות קטנות בה מפרידות בין חלומות גדולים לכישלונות מכאיבים.

אמרתי כל קבוצה, אך לא כשמדובר בברצלונה. היא יצאה לגרמניה למשחק נגד קבוצת צמרת בבונדסליגה, שניצחה עד כה את כל המשחקים בביתה בליגת האלופות, במזג אוויר קשה ואחרי הפסד מכאיב נגד אוסאסונה, שכנראה יגרום לחגיגות בברנבאו בסיום העונה.

אבל מה שמקבלים מברצלונה מהדקה הראשונה זה עליונות מוחלטת ומשחק במעמד צד אחד. הקטאלונים הפכו את הגרמנים לאומללים ולא רלוונטים. לא נתפס איך קבוצת צמרת מהבונדסליגה נראית כל כך רע וחסרת אונים מול מכונת הפסים.

אתה שואל את עצמך, למה הם לא מנסים קצת ללחוץ? קצת להניע כדור? ברור שיש כאן שילוב של חרדה מהיריבה. ממשחק הפסים המושלם והתנועה החכמה בלי כדור. המספרים בסוף המשחק של 78 אחוז החזקת כדור ו-797 פסים זו סטטיסטיקה דמיונית לקבוצה שמשחקת מחוץ לביתה בגרמניה.

שחקני ברצלונה חוגגים בגרמניה. מכונת מסירות (GettyImages)

לברקוזן באה עם תוכנית משחק מקובעת, חסרת מעוף ותעוזה. היא שיחקה חמש דקות של כדורגל כמו שקבוצה גרמנית צריכה לשחק בביתה. בחמש הדקות הללו היא כבשה שער (טעות של שני המגנים - אבידל נתן להרים בקלות, דני אלבס ואלכסיס סאנצ'ס לא סגרו טוב) והגיעה למצב מצוין נוסף. נורת אזהרה יחידה צריכה להידלק אצל בארסה. כאשר שוברים את ההתנפלות שלה בחלק הקדמי והקישור, ההגנה חדירה במעט וזו נקודה למחשבה לשלבים הגבוהים יותר.

השערים של ברצלונה שילבו טכניקה ברמה הגבוהה ביותר, בעיקר של מסי הגאון שבשער הראשון הכניס את סאנצ'ס עם פאלש מושלם למצב של אחד על אחד. בשער השלישי הוא ניער שחקן גרמני 35 מטרים מהשער ובכניסה מתוזמנת סיים בנחישות קרוס מצוין של דני אלבס.

אמרנו סאנצ'ס? איזה כישרון, איזה כוח ואיזו טכניקה. ביצוע מושלם בשער השני אחרי מסירה גאונית של ססק פברגאס. בארסה משתמשת בכל פיסת דשא בחוכמה עם טכניקה עילאית ובתנועה חכמה בלי כדור.

השאלה שכולם שואלים היא איך היא מפגרת אחרי ריאל בעשר נקודות? האם זו יהירות או מדיניות של פפ גוארדיולה לגדל ולבנות את דור הגאונים הבא ברוטציה שהוא עושה בליגה? לעומתו ז'וזה מוריניו שסימן את אליפות ספרד כמטרה ראשונית כמעט לא משתמש ברוטציה.

מוריניו. הליגה שלו העונה (GettyImages)

אלופת אירופה שיחקה כמו קבוצה שיודעת שהליגה כמעט אבודה מבחינתה. היא עלתה נחושה, מפוקסת ומלאת ביטחון. היא הזכירה את ברצלונה שאנחנו כל כך אוהבים לראות.

לסיכום, אפשר לומר כי שבע הקבוצות שיצטרפו לבארסה ברבע הגמר, יתפללו למפגש מול מכונת הפסים רק במעמד הגמר.