היד לא מדברת עם הרגל

יותר מעשר שנים עברו מאז הזכיה של מכבי בסופרוליג ב-2001. יותר מעשור מאז שחקני הקבוצה ההיא, נייט האפמן, טל בורשטיין, אריאל מקדונלד, נדב הנפלד ואנתוני פארקר עלו על כר הדשא בבלומפילד במחצית של משחקה של קבוצת הכדורגל של המועדון לקול עידוד הקהל הנלהב ביפו.

בזמן שקבוצת הכדורסל של מכבי ת"א הצליחה לבסס את עצמה, בעידן החדש של שנות ה-2000 כשם נרדף לווינריות (תסלח לי שיטת הפיינל פור בארץ), הישגיות ומסע מתמיד אחרי כל התארים האפשריים, האחות מהכדורגל הפכה להיות אחת שמדברת אך ממש לא מקיימת. אחת שלא איימה אפילו על תואר האליפות המקומית כבר תשע שנים, אחת שעל סף לסגור עשור ללא אליפות ואחת שמפסידה בדרך קבע ליריבה הגדולה שלה, הפועל ת"א ואף נופלת ממנה במאזן המשחקים. השחקנים מקרית שלום ביססו את עצמם באותם שנים כלוזרים.

מקדונלד והאפמן. הגיעו לבלומפילד וקיבלו הרבה כבוד

בוז´אן, פיקה, פויול, בוסקטס וצ´אבי במשחק קבוצת הכדורסל (GettyImages)

אלי דריקס. אולי הקשר היחיד בין המועדונים (אלעד ירקון)

נכון, זה לא בדיוק מה שינצח את הדרבי הקרוב אבל מצד שני גם מחנה אימונים בקיסריה וכניסה למתכונת מבצר לא בטוח שיעשה את זה.    

הכתוב הינו טור דעה