אחד ממאמצי העבר של קבוצות הכדורסל הפועל חולון והפועל ירושלים, נחום מנבר, שוחרר היום (שני) מהכלא לאחר ישיבה של מעל 14 שנה מאחורי סורג ובריח. מנבר הורשע במכירת נשק לאיראן, בסיוע לה במלחמתה בישראל ובמסירת מידע ונידון ל-16 שנה.
עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הוצגה היום בפני ועדת השחרורים שדנה בעניינו של מנבר, לפיה המדינה לא תתנגד לשחרורו, שנדון למאסר של 16 שנים, מתוכן ריצה 14 שנים וחצי. ההחלטה התקבלה לאחר התחשבות בזמן הקצר יחסית שנותר עד לתום מאסרו, לאור חוות הדעת השונות השוללות מסוכנותו של מנבר ולאור הסכמת מנבר ליטול על עצמו מגבלות מעבר לתקופת שחרורו על תנאי.
בין היתר חל עליו איסור יציאה מהארץ, איסור יצירת קשר עם אזרחים זרים, נאסר עליו לסחור בכלי נשק וכן נמנע ממנו להתראיין לאחד מכלי התקשורת.
יש לציין כי לפני כארבע שנים וחצי ביקש מנבר מוועדת השחרורים בכלא להשתחרר עם תום ריצוי שני שליש ממאסרו, בגין התנהגות טובה. המדינה לא חלקה על כך שהתנהגותו של האסיר היתה טובה, אך עקב חומרת העבירות, התנגדות גורמי הבטחון הרלוונטיים לשחרורו המוקדם, ונסיבות המקרה, הביעה המדינה התנגדות לשחרורו.
מנבר הוחזק בכלא הדרים, בו ישב בעבר סמיר קונטר ושם עדיין כלוא מרוואן ברגותי
מי שהכיר את מנבר מצוין הוא תומר שטיינהאוור, ששיחק בחולון הגדולה של אמצע שנות ה-90, שנבנתה מכספו של הספונסר, יחד עם עדי גורדון, דורון שפע, פיני לוי, דייויד ת'רדקיל ושלדון ג'ונס.
 |
| נחום מנבר. הואשם בסיוע לאוייב (רויטרס) |
|
| |
"אף אחד לא ידע על הדברים האלה. מנבר לא היה מעורב בעניינים השוטפים של הקבוצה אלא תמך מרחוק. היה אוסף של שחקנים טובים, הגענו לגמר גביע וחצי גמר פלייאוף", אמר שטיינהאוור.
האירוע שאולי הכניס את מנבר לזיכרון הקולקטיבי של אוהדי הכדורסל אירע במעמד גמר הגביע של 1995. בעקבות הרחקת ג'ונס נגד הרצליה והתפרעות האוהדים ירד איש העסקים אל הפרקט, נטל את המיקרופון לידיו, ואיים כי יעזוב את הקבוצה אם אוהדי חולון לא יחדלו ממעשיהם. בסופו של דבר ובלי קשר לאותו מקרה, עזב להפועל ירושלים לאחר שהתקרב לדני קליין.
שטיינהאור הוסיף: "לקבוצה הייתה עונה מוצלחת, עם ניצחונות ביתיים רבים, כולל על מכבי ת"א, אך סוף בטעם מר. נאלצנו לשחק עם זר אחד בעקבות הרחקת ג'ונס והפסדנו בפלייאוף כבר בחצי הגמר".
 |
| אוהדי הפועל חולון. מנבר זכור מהתקרית איתם בגמרהגביע ב-1995 (גיא בן זיו) |
|
| |
לדעת שטיינהאור, מנבר שילם מחיר כבד מדי. "חשבתי שלאור הנסיבות הוא הוענש בחומרה, שילם את החוב. הוא היה צריך להשתחרר קודם אבל הבנתי שהמוסד התנגד לכך".