דוקטור סמית': הרכש של מכבי ת"א ומבחן ההוכחה

במחשבה ראשונה דווין סמית' הוא לא השם הראשון שהייתי מעלה על דעתי כגארד/פורוורד החדש של מכבי ת"א. התחנות שלו בקריירה לא היו מרשימות במיוחד, ב-NBA הוא לא היה, בדראפט הוא לא נבחר, את חוזה שתי העונות שלו בפנרבחצ'ה/אולקר - קבוצת היורוליג היחידה ששיחק בה עד היום - הוא לא הצליח לממש עד תומו.

עקרונית נראה היה שהוא הולך לקריירה אירופית סולידית ולא יותר, שחקן טוב שקרוב להחמיץ את הרכבת בכל הקשור להשתלבות באחד המועדונים הגדולים ביותר באירופה מבחינת מסורת ההצלחות.
 
מצד שני, כבר היינו הרי בכל הסרטים האפשריים: אז מה אם סמית' החל את הקריירה שלו בליגה השניה בספרד, עלה ומיד ירד בחזרה? אריאל מקדונלד, מגדולי הרכזים של מכבי ת"א, החל לשחק באירופה בקבוצה בלגית שאף אחד לא זוכר את שמה. 

אז מה אם דווין סמית' לא שיחק מעולם ב-NBA ולא נקלט ברדאר של הסקאוטים, שכולם פסחו עליו בדראפט? צ'אק אידסון כן שיחק ב-NBA? כן נבחר בדראפט? נייט האפמן כן שיחק ב-NBA לפני שהגיע לכאן? כן נבחר בדראפט? והדברים תקפים גם לגבי ד'אור פישר, שנתן עונת רוקי פנטסטית ביורוליג עם מכבי, ושחקנים רבים אחרים.
 
ולכן, בעצם, המבט צריך להיות אחר: דווין סמית' הוא שחקן טוב ויציב באירופה וייתכן כי שיאו עוד לפניו. בכל אחת מהקבוצות הוא השלים את העונה ומעולם לא הוחלף, אם כי בטורקיה ציפו ליותר ולא ממשו, כאמור, את העונה השניה בחוזה שלו. ובכל מקרה, סמית' נמצא בגיל הנכון מבחינת הקריירה שלו (28), הוא יושב על הצרכים של מכבי (ריבאונד מהעמדה מספר 3 ולפעמים גם 2, עוד אופציית קליעה מבחוץ, אתלטיות, אינטליגנציית משחק, ניסיון אירופי רב).

דווין סמית´ (מימין). עונה על הצרכים של מכבי ת"א (GettyImages)

מבחינת התאמת אישיות, אני סומך על דייויד בלאט שעשה את הבדיקות המקיפות שלו כדי לדעת שסמית' יתחבר טוב גם למרקם הקיים. אחרי הכל, הכינוי שלו, "פרופסור", מעיד על התבונה שלו במגרש ומחוצה לו. סביר שאין הרבה שחקנים שזכו לכינוי מהסוג הזה, והתבררו כפרחחים, הוללים גדולים או שוברי מסגרת קבוצתית.
 
העונה הטובה ביותר של סמית' בכדורסל האירופי היתה עם אוולינו, קבוצה קטנה שקשה להקביל אותה לאיזשהו מועדון בליגה הישראלית. כזו שכמעט אין לה מסורת של הצלחות. אולי אשדוד, אולי אשקלון. עם דווין סמית' והרכז הנמוך במיוחד מרקיז גרין (1.65) הם העיפו את אוולינו לזכייה בגביע האיטלקי ב-2008 כאשר סמית' קולע 18 נקודות בגמר נגד וירטוס בולוניה ונבחר ל-MVP. מטבע הדברים אחרי עונה כזו למועדון האיטלקי הקטן לא היה סיכוי להשאיר אותם. שניהם עברו יחד לאיסטנבול ושיפרו משמעותית את החוזים.

דווין סמית´ מטביע, לואול דנג צופה. התקשה ביורוליג (GettyImages)

שם, כאמור, התברר שמה שעבד טוב מאוד (17.8 נקודות, 5.2 ריבאונדים, 2.2 חטיפות לסמית' עם אוולינו בליגה האיטלקית) עובד קצת יותר קשה כשמדובר ביורוליג: 7.9 נקודות ב-41% בלבד במשחק, ומעמד של שחקן ספסל ברוב הזמן. מעבר לזה, זו היתה עונה שבה המועדון הטורקי כשל כמעט בכל החזיתות והיה ברור ששינויים יבואו. ואין כמו שחקנים זרים, כידוע, לשלם את המחיר. גרין וסמית' שוחררו בתום העונה.
 
שתי העונות האחרונות ביססו מחדש את מעמדו של סמית' כאמריקאי בולט באירופה מבין השחקנים בעמדה שלו. הוא הגיע פעמיים עם הקבוצות שלו לפיינל-פור של היורוקאפ ונבחר לחמישיית העונה. סמית' הפך להיות השחקן הראשון שנבחר עונה אחר עונה לחמישייה הפותחת של היורוקאפ, כשהוא עושה זאת עם שתי קבוצות שונות. צריך להזכיר למפקפקים בשלב הזה שבהרבה מאוד מקרים, כידוע, ההבדלים בין רמת היורוקאפ לרמת היורוליג הם קטנים מאוד, כאשר לא פעם קבוצות מהמפעל השני מנצחות בליגות המקומיות את הקבוצות שנחשבות בכירות יותר.
 
את העונה שלו עם פאנליניוס אתונה ביוון הוא העביר היטב והגיע עד לפיינל-פור היורוקאפ שהתקיים בספרד. שם, ברבע הגמר, הוא קלע 29 נקודות והפסיד עם היוונים 92:80 לוולנסיה של נבן ספאחיה, שהלכה בסופו של דבר עד לתואר. בסיום העונה נבחר, כאמור, לחמישיית היורוקאפ לשנת 2010 לצד מרקו באניץ' מבילבאו, מט נילסן וננדו דה קולו מוולנסיה ועמנואל מקילורי מאלבה ברלין.
 
בעונה האחרונה הוא שב לאיטליה והגיע גם עם בנטון טרוויזו לפיינל-פור האירופי, שנערך באולמם הביתי של האיטלקים. בדרך לשם הוא חווה טופ 16 יוצא מהכלל עם 20.5 נקודות ו-58% לשלוש, אבל ככל שהעונה התקדמה הוא נחלש ובמעמד המכריע לא עמד בלחץ, נסגר היטב על ידי היריבות קאזאן וקחאסול סביליה וסיים עם 8.5 נקודות בלבד ב-17% מביכים מהשדה. ובכל זאת, בחמישייה הראשונה של העונה שנבחרה עוד קודם לכם שמו הופיע לצד אלה של מאצ'יי לאמפה וטרל לידיי מקאזאן, טאריק קירקסיי מסביליה ודונטיי דרייפר מצ'דביטה זאגרב.

דווין סמית. הגיע פעמיים לפיינל-פור של היורוקאפ (GettyImages)