גיא פניני מעורר גאווה

היתרונות של מכבי תל אביב שבאו לידי ביטוי במשך כל העונה הם שניצחו את ריאל מדריד והעניקו למכבי את הכרטיס לגמר היורוליג נגד פנאתינייקוס. בניצחון הזה הוכח שאי אפשר לוותר על צ'אק אידסון וגם לנו יש ישראלי שנותן לנו הרבה מאוד גאווה, גיא פניני.  

מכבי זכתה בכרטיס לגמר ביום ראשון, זאת למרות שבשתי הנקודות היחידות החזקות של ריאל, היא עדיין היתה עדיפה על מכבי. גם מהעונשין וגם בריבאונד ההתקפה.

ריאל לוקחת ריבאונד התקפה יותר מקבוצות אחרות מכיוון שהיא מחטיאה זריקות פשוטות גם בתוך הצבע, שלא נדבר על אחוזים מזוויעים מהשלוש. אם הסנטר שלהם, פליפה רייס, קולע ב-42 אחוזים מהצבע, מה הפלא שיש להם כל כך הרבה ריבאונד התקפה?

לפחות במחצית הראשונה, נשק השלשות שינה את המומנטום. מכבי עלתה לשמונה כשפניני קלע וריאל הורידה לשתיים. אבל, עצם העובדה שפרג'יוני היה צריך לעשות עבירות בגלל משחק המעבר של מכבי, כשלפחות שתיים מהן לא מחויביות למציאות כדי לעצור התקפות מהירות או סלים קלים, גרמו לו לשבת על הספסל ובדקות האלו המומנטום הלך לכיוון של מכבי. הוא עוד הצליח להחזיק את ריאל מלא לאבד כדורים בלחץ. כל האחרים, שניסו לרכז את המשחק לא הצליחו.

"אמרתי לשמעון מזרחי שפישר לא יופיע" (יוסי ציפקיס)

לפני המשחק אמרתי לשמעון שדא'ור פישר לא יופיע למשחק. הוא כמובן צחק עליי, אבל העובדה היא שלא רק פישר אלא גם טאקר לא הגיע למשחק ועם שני זרים שלא יכולים לחזק את אשקלון או נתניה אי אפשר לנצח את מכבי. המצחיק הוא שפישר שכח שהוא כבר לא במכבי והצליח למסור לאידסון מתחת לסל לשלוש נקודות.

העובדה שריאל באה למשחק עם תרגיל אחד שמתאים גם לאיזורית וגם לאישית בגלל סוג ההגנה של מכבי די הגבילה אותם ועזרה למכבי לשמור אותם על מספר נקודות מצחיק בשביל המעמד. מכבי באה מוכנה, ההגנה שלה היתה יוצאת מן הכלל וריאל לא מצאה פיתרונות להגנה שבוודאי התכוננו לה לא מעט זמן.

עצם העובדה שהם חשבו על זה שהם צריכים לבוא עם פיתרונות למה שמכבי עושה, הגביל את היכולת שלהם. בסופו של יום, מי שמעז מנצח. גם אוברדוביץ' בחצי גמר הראשון וגם בלאט בחצי גמר השני העיזו יותר ושלטו בקצב ובמשחק.

דייויד בלאט. העיז יותר (יוסי ציפקיס)