הבדלנים מ'ברצלונה'

ישנן כמה גרסאות לגבי המצאתו של הכדורגל, שככל הנראה תפס את צורתו הנוכחית בשנות ה-50 של המאה ה-19 באנגליה. הגרסה האחרונה של ה'חוקרים' היא שאי שם בצפון מזרח ספרד נמצאים הוגי המשחק. אותם 'חוקרים' אימצו את התיאוריה של עצמם כי אלה תולדות המשחק ונהפכו בדלנים, כאשר הם שוללים כל צורת משחק אחרת, מלבד זו שגילו.

הניצחון של מוריניו וריאל מדריד על ברצלונה ופפ גוארדיולה בגמר הגביע הספרדי היה, בקטן יותר, ניצחונה של הרב תרבותיות. בכדורגל אפשר לנצח על ידי הנעת כדור אובססיבית במרכז המגרש, אבל זו לא הדרך היחידה. אפשר גם לשחק תכליתי, מהיר, חזק ולנצח, זה עדיין אותו כדורגל.

היופי, כפי שאומרת הקלישאה, הוא בעיני המתבונן. ברצלונה עשתה דבר ענק כאשר הפכה את הכדורגל לאסתטי בצורה חסרת תקדים ומיגנטה אל המשחק אלפי אוהדים שלא היו רואים אותו אחרת.

אבל בשביל חובבי המשחק עוד לפני שקמה לה הקבוצה המושלמת מבירת קטאלוניה, גם תיקול מושלם הוא כדורגל יפה ושער אפשר לכבוש גם בנגיחה, אחרי שגברת בניתור על היריב שלך. עד שלא יוסיפו ניקוד על אסתטיקה, זה ייחשב בדיוק אותו דבר כמו כיבוש אחרי מהלך קבוצתי עם מספר מסירות רב.

מוריניו. ימשיך לשדוד תארים (רויטרס)

ז'וזה מוריניו, המאמן המנצח של גמר הגביע יודע שבסופו של דבר הוא עוד שכיר חרב. שנתיים במילאנו, שנתיים במדריד ואחר כך אולי במנצ'סטר.

הוא יכול לעשות את מה שיוהאן קרויף עשה - לבנות אקדמיית כדורגל שתנחיל לכל השחקנים שיטת משחק אחת על מנת שתבוצע באופן מושלם בסופו של דבר כעבור כ-20 שנה, בתקווה שהדור שיעלה מהנוער יהיה מספיק מוכשר. אבל קרויף יש רק אחד וגם הוא גורש באופן מביש מהקבוצה לה טווה את הדרך.

מוריניו עדיין צעיר. כשיגמור לשדוד כל תואר אפשרי עם כל קבוצה בה דרך, הוא בוודאי יחזור לפורטוגל ויבנה אקדמיה שתהפוך את הכדורגל בארצו למתקדם והטוב ביותר. אבל גם הוא יודע, שיכול לבוא יום אחד 'מוריניו' אחר ולקחת כמה תארים. הוא לפחות אף פעם לא יטען שהוא המציא את הכדורגל.

הכתוב הינו טור דעה