הזווית של היציע באצטדיון הקפוא במוסקבה סידרה מושב מדהים לדו קרב הפנדלים בגמר ליגת האלופות בין צ'לסי של אברהם גרנט למנצ'סטר יונייטד של אלכס פרגוסון וכריסטיאנו רונאלדו. 90 מעלות לקו השער בשניות שכל עולם הכדורגל עצר את נשמתו לקראתן וכל מה שעובר בראש: "יאללה, איזה מקום יש לי באצטדיון".
הכל הלך לכיוון גרנט. יונייטד בועטת בדלי אבל גרנט, כמו משה, הגיע לארץ המובטחת אבל לא נכנס אליה. במקום זה, הוא ראה את הקפטן שלו, המנהיג הבלתי מעורער של השחקנים שלו, זה שעמד לצידו בזמן ששחקני הבלוז ליגלגו על המינוי המוזר של רומן אברמוביץ', בועט את החלום שלו לקיבינימט.
כשטרי ניגש לאותו כדור עונשין שנכנס להיסטוריה, בראש כבר רצו הכותרות בארץ: "התחת ניצח", "גרנט שוב צוחק על כולם עם גביע האלופות". כל מאמני ארצנו, בעיקר אלו שמכירים את גרנט רק מהתקופה שבה היה מאמן נוער בפ"ת, כבר חיכו לקבל כותרות בכל האתרים איך הם מספרים על החברות האמיצה שלהם עם המאמן וכמובן על העצות הטקטיות שהם סימסו לגרנט במהלך המשחק איך לסגור את השדים האדומים.
שרת הספורט, לימור לבנת, כבר חיפשה את הפודיום באצטדיון לוז'ניקי, ראש הממשלה כבר בממתינה כי הנשיא כבר תפס את גרנט וקבלת פנים ממלכתית חיכתה לאלוף אירופה. 10 שניות של הליכה בלתי נגמרת של טרי ו-10 שניות של פנטזיות מכל מקום.
טרי הניח את הכדורגל על הנקודה הלבנה והגשם, כאילו ידע מה הולך לקרות, גבר באותן השניות. "אלי, תקשיב לקהל! אברהם הולך להשתיק את כולם", צעק אוהד ישראלי ביציעי הלוז'ניקי, כאילו היה מדובר בבלומפילד. רק היה חסר "מערבי...להתעורר!".
 |
| אוהדי צ´לסי בגמר ליגת האלופות מול יונייטד (GettyImages) |
|
| |
רצה המטבע בהגרלת השערים לפנדלים וכדי להוסיף ללחץ, טרי התכונן לפנדל כאשר 20 אלף אוהדי יונייטד, שרובם ויתרו על מנוי לעונה הבאה רק כדי להגיע למוסקבה, מנסים להוציא אותו משיווי המשקל. טרי ניגש...בעט....והכדור בחוץ. השותפים ליציע עוד צעקו "יש" כי בכל זאת הזווית של המושב שידרה אחרת. רק כשהכדור התגלגל לצד, הצלמים מאחורי השער הבנו שנצטרך לחכות עוד שנים לאלוף אירופה כחול לבן בספורט שאנחנו כל כך אוהבים.
הילד המפונק עם הצעצועים היקרים
בשנים האחרונות, הקרב בין מנצ'סטר יונייטד לצ'לסי הוא סוג של קלאסיקו אנגלי. קרב בין ההיסטוריה המרגשת של השדים האדומים לבין הילד החדש בשכונה, לובש הכחול, שהחל לפרק כל דבר שזז בליגה האנגלית. הוא עשיר, הוא יפה, יש לו צעצועים שאין לחברו הוותיק (טורס הוא חתיכת צעצוע יקר) ויותר מהכל: הוא גונב את ההצגה.
 |
| טורס. צעצוע יקר (GettyImages) |
|
| |
אי אפשר להתעלם ממה שקרה לבלוז מאז שאברמוביץ' לקח את המושכות ב-2003. לא עוד צ'לסי שהובכה ע"י הפועל ת"א הקטנה שלנו בימים בהם הצלחה ישראלית באירופה נחשבה לנדירה. אמנם מצ'לסי של אז נשאר רק הבלם בן ה-18 ג'ון טרי, שלימים עוד ייחרט בספרי ההיסטוריה של המועדון, אבל זרים בינוניים כמו מריו מלכיוט וסטאניץ' התחלפו בשחקנים הכי נוצצים בכדורגל העולמי. עם זאת, משהו שבע במועדון הלונדוני, כך לפחות בליגה האנגלית השנה.
אצל היונייטד, הדבר בדיוק הפוך. פעם זה "להחזיר את הצלחת לארון", פעם זה "לעבור את ליברפול במאזן האליפויות של כל הזמנים", ופעם זה "עונת פרישה של אלכס. לא נסדר לו תואר?". תסמכו על פרגוסון שימצא סיבה לכך שכל עונה היא העונה הכי חשובה בתולדות המועדון האדום.
 |
| פרגוסון. מצליח כל פעם מחדש (GettyImages) |
|
| |
העונה אי אפשר להתעלם מהעובדה שאולי מלבד נאני, ליונייטד אין שחקן ברמה של מסי ורונאלדו. נכון, צ'יצ'אריטו הוא הצלחה כבירה ורוני שחקן ענק כשהוא לא עסוק בלקלל שופטים, אבל האפרוריות היחסית של השדים האדומים רק מעצימה את ההצלחה המדהימה של סר אלכס, שהופך כל שנה פז'ו 2001 למרצדס חדשה.
צ'לסי, לעומת זאת, מגיעה למשחק העונה שלה נגד היונייטד. אברטון כבר העיפה אותה מהגביע האנגלי ואליפות נוספת לא תגיע לסטמפורד ברידג'. אלוהי ליגת האלופות רואה הכל וסידר לבלוז את המשחק נגד היונייטד. הרי, איך אפשר להציל עונה אבודה אם לא נגד הקבוצה שמנעה מצ'לסי את החלום הכי גדול שחסר לאברמוביץ'?
 |
| נאני. השחקן היחיד של יונייטד שמתקרב למסי ורונאלדו (GettyImages) |
|
| |
כששתי הקבוצות הענקיות הללו תעלנה לכר הדשא בלונדון, כמו גם לגומלין בתיאטרון החלומות, ירחף מעל ראשי השחקנים אותו רגע שמנע מהבוס הרוסי את החתיכה שחסרה בפאזל ומהמאמן הישראלי להיכנס לפנתיאון של הכדורגל האירופי.
ג'ון טרי יעלה עם משקולות על הרגליים וכבר ברור שהאוהדים האדומים יזכירו לו בכל הזדמנות את אותו הפנדל. הגשם לא יהיה אותו גשם, כנראה שמישהו אחר יישב ביציע על קו השער והצמרמורת משריקת פנדל אפשרית של השופט אלברטו אונדיאנו מאיינקו הספרדי לא תהיה אותו הדבר.
 |
| ג´ון טרי במוסקבה. לא יתנו לו לשכוח את זה (GettyImages) |
|
| |
אבל בשביל צ'לסי, זה יהיה אולי סוף לטראומה ההיא ממוסקבה 2008. טראומה שבאפטון פארק ירגישו אותה טוב בחדר המנג'ר ב-21:45, ואין מתאים מטרי להראות שאפשר גם אחרת. או שלא. ככה זה כשיונייטד וצ'לסי שוב נפגשות, ראש בראש.