לא מעט אנשים מנסים להשוות בין תקופות שונות של הכדורגל דרך השחקנים הגדולים ששיחקו בו. מסי או מראדונה? פלה או רונאלדו? וכו'. באופן טבעי המין האנושי הולך קדימה ולא עומד במקום. היכולות האישיות מתחדדות והעידן המקצועי קוצר את הפירות שיהיו גדולים יותר ועסיסיים יותר ככל שהשנים יעברו.
אם לפני כשנתיים התלהבנו מעונה מושלמת של כריסטיאנו רונאלדו עם 42 שערים אז השנה מסתמן שיותר משחקן אחד, כולל רונאלדו עצמו, יעברו את המספר הזה ויגרמו לשורה הסטטיסטית הזאת להראות רע מאוד. עידן המכונות הזה, חיות הברזל האלו נמצאות בכל אחת מהקבוצות הגדולות, כמעט, שמאיימות על תארים בצ'מפיונס ליג ובליגות המקומיות.
נתחיל בליגה האנגלית שם נמצאת המכונה הבולגרית, דמיטאר ברבאטוב, שלא ממש מרשימה על הדשא אבל מבחינת מספרים גרידא היא זאת שעושה את ההבדל בין מנ'צסטר יונייטד האפורה לזו שמוליכה את הליגה האנגלית. ברבאטוב מחזיק ב-19 שערי ליגה, שליש משערי מנצ'סטר יונייטד העונה.
עוד בליגה האנגלית נמצא קרליטו טבז שאמנם מכחיש חדשות לבקרים שיש לו רצון לשחק כדורגל אבל 25 שערים בעונה הנוכחית מעלים את השאלה: "מה אם הוא היה רוצה?"
בליגה הספרדית יש את רונאלדו ומסי, להם יש תחרות פנימית העונה על כמה דברים ביניהם גם כמות השערים המפלצתית שהם מייצרים. 38 שערים של כריסטיאנו העונה ב-38 הופעות (כולל בינלאומיים) ו-39 של מסי ב-38 הופעות הופכים את רף ה-42 של CR9 מעונת 08/09 במנצ'סטר יונייטד לרף נמוך מאוד.
 |
| זלאטן איברהימוביץ´. גדול, חזק, טכני, כובש (רויטרס) |
|
| |
ברצלונה, ריאל מדריד, מנצ'סטר יונייטד ומנצ'סטר סיטי בנויות על תפוקה של שחקן אחד בולט. בבאיירן מינכן זה כיום מריו גומס (31 שערים ב-26 הופעות) וגם אריאן רובן המצוין, לו יש תשעה שערים בעשר הופעות מאז חזר מפציעה. במילאן? זלאטן איברהימוביץ' שמעבר ל-21 השערים שכבש הוסיף 11 בישולים וסוחב את מילאן במקום הראשון. אדינסון קבאני (21 שערים ב-29 הופעות) עושה את זה בנאפולי. אטו עם 28 שערים ב-41 הופעות בולט בשורות אינטר האנמית.הסיסטמטיות, העיקביות והיכולת לבוא לכל משחק חדים ומפוקסים הם לא יד המקרה. שנים של מעקב, הבנה ולמידה יעיפו מאיתנו, יום אחד, את המשפט: "יש ימים שפשוט לא הולך". לזה כבר לא יהיה מקום בעידן החדש.
הכתוב הינו טור דעה