סופו של קול(מה) בלון

שלושה חודשים לא הצליחה לנצח מכבי חיפה משחק ביתי, מאז ה-0:1 במחזור השני על מכבי פ"ת, ועד הניצחון 1:3 על הפועל עכו. שלושה חודשים אוהדי חיפה נאלצו לראות את ההתקפות של שחקניהם נתקעות במרכז המגרש ולראיה ה-0:0 חסר המצבים מול הפועל חיפה, ה-1:1 המביך מול אשדוד וההפסד 2:0 להפועל ת"א.

אין מה לעשות, במשחקיה הביתיים של מכבי חיפה היריבות מתגוננות בצורה מובהקת בחלק המגרש שלהן, והירוקים צריכים כמה שיותר שחקנים יצירתיים ובעלי אורינטצייה התקפית כדי לנצל את מעט הפירצות שנופלות לרגליהן, להבדיל ממשחקי החוץ, שם היריבות גם מנסות להתקיף מפעם לפעם.

אחת הבעיות העיקריות השנה בחיפה, היא תרומתו המועטת של ג'ון קולמה לחלק ההתקפי. היריבות סוגרות את שחקניה היצירתיים של חיפה, הכדור עובר מההגנה ישירות לקולמה ושם נתקע. פציעתו של קולמה במשחק החוץ מול אשקלון, במצב של 0:0 מול קבוצה מתגוננת, שינתה, נכון לעכשיו, לחיפה את העונה.

כבר באותו משחק ניצחו הירוקים 0:3 עם בוקולי וגולסה במרכז המגרש, שני שחקנים שמסוגלים לאיים על השער מרחוק (בוקולי) ולהיכנס מפעם לפעם לתוך הרחבה (גולסה). בשבוע שלאחר מכן ניצחה חיפה את עכו 1:3, יצאה לק"ש והשיגה 0:1 חשוב והמשיכה ל-0:3 ביתי מול נתניה.

בוקולי וגולסה חוגגים. מחזיקים בהצלחה את מרכז המגרש (עמית מצפה)

נכון, גולסה לא בכושר טוב, ונכון שבוקולי כבר לא אותו שחקן שהיה בעבר, אך התרומה שלהם לחלק ההתקפי חשובה משל קולמה. ומה עם החלק ההגנתי? יסלחו לי קבוצות הליגה - כדי לסגור את מהראן ראדי, אופיר חמו, רועי בקל ואחרים אפשר "להסתפק" גם בקישור שמורכב מגולסה ובוקולי.

קולמה לא בועט לשער (להבדיל מאבוטבול וידין, אלברמן וסידיבה) ולא נכנס לרחבה. מול קבוצות שמתגוננות אין לחיפה את הליגטימציה לוותר על קשר שינסה לסכן את היריבה.

ברוכיאן מול קולמה. מסתדרים טוב בלעדיו (עמית מצפה)

קשר ירוק נוסף שנפצע, ליאור רפאלוב, ייאלץ להיעדר כחודש. לאלישע אסור להתפתות ולהחזיר את בן טיפוחיו להרכב ולשלוח את גולסה לאגף. עידן ורד הגיע השנה במיוחד בשביל זה. ורד ימלא את מוקמו של רפאלוב בהצלחה, גולסה ובוקולי ימשיכו להחזיק את מרכז המגרש, וקולמה? בינתיים לא קרה לאף אחד כלום מקצת דקות על הספסל.

הכתוב הינו טור דעה