יום שישי, 10.08.2018 שעה 00:33
ראשי|תוצאות LIVE|ONE VOD|הימורי ספורט|גליצ'ים|Winner|רדיו|גיימינג|בריאות וכושר

האתלט שניצח את היטלר: סיפורו של ג'סי אוונס

המשחקים האולימפיים בברלין ב-1936 היו אמורים להיות מפגן כוח של הנאצים ותורת הגזע, אך האתלט האפרו-אמריקאי זכה בארבע מדליות למורת רוחו של היטלר (14 תגובות)

11/04/2018 20:00 מאת גיא דר
ג'סי אוונס. השראה לדורות (רויטרס)
ג'סי אוונס. השראה לדורות (רויטרס)

כשחושבים על סיפורי גבורה ממלחמת העולם השנייה בכלל, ומהשואה בפרט, הסיפור של ג'סי אוונס הוא לא בהכרח הראשון שקופץ לראש. מדובר בספורטאי צעיר, שרצה בסך הכל להיות הכי טוב בעולם. אלא שאוונס הפך כבר בזמן אמת, ויתרה מכך בערוב ימיו, למיתוס, לאחד הסמלים לקריסת תורת הגזע הידועה לשמצה של אדולף היטלר. מהבודדים שהצליחו "להשפיל" את הצורר הנאצי במהלך כהונתו.

נתחיל מהשורה התחתונה שאינה משתמעת לשתי פנים: אוונס היה ועודנו אחד האתלטים הגדולים בהיסטוריה. הוא היה הספורטאי הראשון שזכה בקוודרופל - ארבע מדליות זהב באולימפיאדה אחת - והיה הראשון שחצה את גבול השמונה מטרים בקפיצה לרוחק (8.13 מטר), שיא עולם אשר החזיק מעמד לא פחות מ-25 שנים עד שנשבר. אלא שלמרות ההישגים הספורטיביים הבלתי רגילים, נזכור את אוונס דווקא בגלל התקופה והמעמד בו קבע רבים מהם.

ג'סי אוונס (טוויטר)

נחזור להתחלה. היו אלה שנים קשות לאזרחים אפרו-אמריקאים בארצות הברית, לא כל שכן לספורטאי אפרו-אמריקאי. חוקי ההפרדה הגזעית בין שחורים ללבנים כללו אינספור תקנות שלא אפשרו לאוונס לנהל קריירה רגילה של ספורטאי מקצועני. הוא התגלה במקרה לחלוטין על ידי המאמן צ'ארלי ריילי, שראה את כישרונו על מסלול הריצה בעת שיעור ספורט בבית הספר התיכון. למזלו, ריילי הסכים לאמן אותו בשעות הבוקר המוקדמות לפני פתיחת הלימודים, כדי שאוונס יוכל גם לעסוק בספורט וגם לעבוד כדי לפרנס את משפחתו קשת היום בת עשרה אחים ואחיות.

הוא כיכב באצטדיון האתלטיקה מעל לכל במה, תוך שהוא משווה וקובע שיאי עולם לנוער בריצה ל-100 יארד (9.4 שניות) ובקפיצה לרוחק (7.56 מטר) ב-1933. אלא שההפרדה הגזעית והחוק לשחורים מנעו ממנו לקבל מלגה לאוניברסיטה או מכללה נחשבת, והוא נרשם לאוניברסיטת אוהיו סטייט הקרובה לביתו.

גם במסגרת זו הישגיו על המסלול היו יוצאי דופן, אולם על אף ההישגים הללו לא ניתנו לו הקלות בחוקים הגזעניים של אותה תקופה. הוא נאלץ לגור מחוץ לקמפוס במעונות המיועדים לאפרו-אמריקאיים, נסע לתחרויות בהסעות נפרדות לשחורים, בעת אותן נסיעות אכל במסעדות לשחורים בלבד ולן במלונות נפרדים מנבחרתו. הוא לא קיבל מלגה על הישגיו בשום שלב, ולכן נאלץ להמשיך לעבוד כדי לממן את לימודיו.

ג'סי אוונס (טוויטר)

באצטדיון האתלטיקה הדבר לא שינה לו כהוא זה. הוא זכה במספר שיא של שמונה מדליות זהב באליפות המכללות (NCAA) בשנים 1935 ו-1936, וכן בערב היסטורי אחד באליפות הביג 10 שבר תוך 45 דקות שלושה שיאי עולם (קפיצה לרוחק, 220 יארד ו-220 יארד משוכות) והשווה את הרביעי (100 יארד). האירוע הזה זכה לכינוי "השעה הגדולה בתולדות הספורט" והפך את אוונס למוכר בכל אצטדיון אתלטיקה על הגלובוס.

אלא שאותו ערב בלתי נשכח חוסה בצילו של האירוע הספורטיבי הגדול ביותר באותה תקופה בו לקח חלק ג'סי אוונס: המשחקים האולימפיים בברלין בשנת 1936. שלוש שנים אחרי עליית היטלר לשלטון בגרמניה, המשחקים היו אמורים להיות הפגנת כוח של המפלגה הנאצית והגזע הארי והצגתם במיטבם, כולל תורת הגזע שלהם, לכל העולם.

ג'סי אוונס על הפודיום בברלין (טוויטר)

השתתפותו של אוונס במשחקים לא הייתה עניין של מה בכך. קולות רבים בארה"ב קראו למדינה ולוועד האולימפי שלה להחרים את המשחקים. ה-NAACP - האיגוד הלאומי לקידום אנשים צבעוניים בתרגום חופשי, הפעיל מכבש לחצים על הספורטאים שלא לקחת חלק בתחרות במדינה ואוונס אף הכריז באותה העת כי "אם יש מיעוטים בגרמניה שמופלים לרעה, ארה"ב צריכה למשוך את הרשמתה למשחקי 1936".

אלא שהוועד האולימפי האמריקאי בחר שלא להיכנע ללחצים, וגם אוונס עצמו יצא להתחרות במשחקים. הוא התקבל בחום דווקא על ידי לא מעט אוהדים בקרב הקהל הגרמני, והשיב כמו שהוא יודע הכי טוב, על המסלול. לעיניו של היטלר ביציע זכה אוונס בזהב בריצה ל-100 מטר כבר בערב הראשון והוסיף מדליות גם ב-200 מטר, בריצת השליחים ל-4X100 מטר ובקפיצה לרוחק.

ג'סי אוונס על הפודיום בברלין (רויטרס)

לאחר זכייתו של אוונס ביום התחרויות השני, עזב היטלר בהפגנתיות את האצטדיון האולימפי בברלין, על מנת להימנע מלחיצת ידו. לסיפור זה ישנן גרסאות שונות, אולם התמונה שחקוקה בזיכרון ונכנסה לספרי ההיסטוריה היא בהחלט הנדת ראשו העצבנית של הצורר בעת חצייתו של האצן את קו הסיום בריצת ה-100 מטר, ועזיבתו החפוזה מעט לאחר מכן.

סיפור מעניין לא פחות בהקשר זה אירע בתחרויות הקפיצה לרוחק, שם יריבו הגדול של אוונס היה גרמני, לוץ לונג. כבר במוקדמות התקשה האמריקאי ופסל בשתי קפיצותיו הראשונות, כשנותרה לו הזדמנות אחת בלבד. בשלב זה, לונג ניגש אל אוונס ונתן לו המלצה טכנית, לסמן את קרש הקפיצה במגבת וכך להימנע מפסילה. הטיפ עזר, אוונס עלה לגמר ושם גם זכה בזהב כשהוא גובר על הגרמני, למורת רוחם של הנאצים.

ג'סי אוונס ולוץ לונג (טוויטר)

"גם אם תתיכו את כל הגביעים והמדליות בהם זכיתי, הם לא יתקרבו לכדי הידידות בת 24 הקראט ביני לבינו. היטלר בוודאי השתגע כשראה אותנו מתחבקים ככה", אמר שנים לאחר מכן אוונס על לונג: הקופץ הגרמני והאמריקאי לא נפגשו עוד, מכיוון שלונג נהרג במלחמת העולם השנייה, אולם אוונס דאג לדבר עליו עד ימיו האחרונים.

אוונס הפך לסמל של המאבק בגזענות בכל ובגרמניה הנאצית בפרט, אולם באותם ימים כשחזר למולדתו, לא זכה לתהילה שהיה ראוי לה. הוא לא קיבל הכרה ציבורית או סיוע כלכלי, התחרה בכלבים ובסוסים על מנת להתפרנס והשלים הכנסה גם כמתדלק, כשרת ובעבודות מזדמנות נוספות. כמה שנים לאחר מכן הגיש בקשה לפשיטת רגל ואף הועמד לדין על העלמת מס.

ג'סי אוונס ולוץ לונג (טוויטר)

אלא שכאשר היה ממש בשפל המדרגה, הוא סוף סוף קיבל את הסיוע לו היה ראוי. עם היעלמות החוקים הגזעניים, מינתה אותו ממשלת ארה"ב לשגריר של רצון טוב. הוא החל להסתובב בעולם ולנאום על סיפורו. הוא היה פעיל ציבורית בנושא זכויות השחורים ובערוב ימיו, טרם מת מסרטן הריאות, זכה להכרה.

סיפורו של ג'סי אוונס הוא ממש לא סיפור על שואה, תקומה או גבורה. הוא סיפור על אדם אחד שהצליח להוכיח לאומה הנאצית כי לא משנה מאיזה מוצא אתה, או באיזה צבע עורך, אתה יכול להצליח, גם אם הסיכויים נגדך. תמונותיו עושה היסטוריה אולימפית לעיניו של היטלר, כשכל האצטדיון מוקף בדגלי הרייך השלישי, הפכו אותו לאגדה לא פחות מהישגיו הספורטיביים. סיפורו, שאף תועד בסרט "המרוץ" שיצא לפני שנתיים, מהווה השראה למיליונים ברחבי העולם.

RSS RSS   Facebook Twitter טוויטר   הדפס   הוסף תגובה 

... תגובות בטעינה ...
אסור לפספס
נגןהצילום הנדיר שנחשף
נדיר: נבחרת ישראל באצטדיון ר"ג בשנת 1962
נגןרונאלדו מפסיד בטניס רגל לדיבאלה ודוגלאס
דיבאלה מנצח את רונאלדו ומתגרה בו
נגןבאלוטלי המציא אתגר וחבריו הכדורגלנים
מרסלו בביצוע מושלם לאתגר של באלוטלי
נגןהיישר מהליגה בסלובניה
ענק! המציא דרך גאונית לכבוש באחד על אחד