כמה שעות לפני הסעודה שתסיים את שנת תש"ע והמעבר המרגש לשנת תשע"א, חשבתי מה אוכל לאחל לחלקת הנדל"ן הקטנה שלנו בכל הקשור לספורט.  

האמת היא שאחרי התלבטות קצרה, הבנתי שיש כל כך הרבה. כל כך הרבה הייתי רוצה לאחל, הייתי רוצה שישתנה ואולי אפילו הייתי רוצה שיחזור לקדמותו. אבל יש לנו רק שנה אחת בפתח, אז אני לא אהיה חזיר, נסתפק במועט.

אני לא אסכם את השנה החולפת, כי אנחנו הרי עושים זאת אחרי כל אימון, משחק, מחזור ופעולה טובה או פחות טובה של שחקן כזה או אחר. בשנה החולפת נוספו עוד כמה מאות אלפים למניין המאמנים במסווה של אוהדים במחוזותינו.

אנחנו הרי גדולים בזה. אחרי כל פס לא טוב, שלשה מטורפת, זינוק לא טוב למים או כל דבר אחר העולה במוחכם, אנחנו רצים לתת ציונים, לחרוץ גורלות ולדווח לסובבים אותנו שההוא לא שחקן ואת זה צריך לשלוח בטיסה הראשונה חזרה לחור שממנו בא.

השופטים מספר אחת - הקהל (שי לוי)

וגם ההיפך הוא הנכון. מהצד השני של המטבע אנחנו לא פחות פזיזים. אנחנו מאוד ממהרים להמליך מלכים ולקשור כתרים לספורטאינו לאחר הבלחה רגעית שגורמת לנו בסופו של דבר לאכזבה נצחית כשאנחנו מבינים שזאת היתה הצלחה יוצאת דופן.

אני מאחל למדינתנו הקטנה שתישאר כמו שהיא, קטנה. שתדע את מקומה ואת יכולותיה בזירה העולמית ותנסה להמשיך בהתקדמות לעברה. אני מקווה שהשנה, בניגוד לתהליך שאנחנו מנסים לייצר לעצמנו בספורט הישראלי, נתקדם עקב לצד אגודל. אני מאחל לנו לחזור לפרופורציות ולהבין שאנחנו מתקדמים משנה לשנה, אולי קצת פחות ממה שהיינו רוצים, אבל מתקדמים.

שחר פאר. ואתם אומרים שאנחנו לא מתקדמים? נו באמת (רויטרס)

אנחנו מגיעים כבר כמעט בדרך קבע לליגת האלופות (דבר שאם מישהו היה מספר לי לפני עשרים שנה, הייתי חושב שצריך לאשפז אותו) וגם אם שנה אחת אנחנו לא בדיוק מלכי השערים והנקודות במפעל היוקרתי זה לא כזה נורא, אין ממה להיבהל וצריך לפרגן ולהבין שעם הזמן יבואו גם התוספות האלה.

אנחנו שולחים שחקן ראשון ל-NBA ומצפים שכבר בשנה הראשונה הוא יוביל את קבוצתו לגמר המערב במקום לברך על עצם ההגעה. אנחנו עושים היסטוריות על גבי היסטריות בענפים שונים כמו שייט, טניס וכדורעף. אוהדים, פרשנים ומאמנים יקרים - אנחנו מתקדמים.

עומרי כספי. גם NBA וגם הצלחה עם הנבחרת, מה אפשר עוד לבקש? (דרור עינב)

אני מקווה שגם בתשע"א נעשה עוד כמה צעדים קטנים כמו אלה, אבל יותר מכל אני מקווה שניכנס לפרופורציות ונחזור למקורותינו. אני מאחל בעיקר לאוהדי הספורט בארץ ליהנות מהספורט הישראלי, השכונתי, הטוב והרע, היפה והמכוער כמו שנהנינו ממנו לאורך שנים רבות.

אני מקווה שגם בשנה הקרובה יעשו את דרכם אוהדי הכדורגל לווסרמיל, לקופסא, לאולם הפחים ויעלו זכרונות מנסיעותיהם לאוסישקין ולאורווה. אני באמת מאחל לנו שנזכה למעט יותר סולידריות בעיקר בכדורגל, סולידריות שמעט נעלמה. שנחזור לימים היפים בהם לוקח אב את בנו למשחק בשבת בצהריים כשלאוזניהם שידורי הרדיו של שאר המשחקים המתקיימים במקביל. ואם לא הרדיו, אז לפחות במקביל.

אצטדיון הקופסא. שנמשיך להגיע ולמלא אותו קצת יותר (קובי אליהו)

אני מאחל לאוהדי הכדורסל ליהנות השנה מחזרתה של הפועל תל אביב לכדורסל הישראלי, מנבחרת ישראל כישרונית ומוצלחת ומשחקן אחד בליגה הבכירה בעולם. אני מאחל לאוהבי השייט להמשיך ליהנות מהענף המופלא הזה שמביא לנו כל כך הרבה גאווה ויותר מהכל אני מאחל לאוהדי הספורט ליהנות השנה מהספורט הישראלי, מהשכונה שבו מצד אחד ומההתקדמות שלו מהצד השני אבל לא לשכוח לשלב ביניהם.

שתהיה לנו שנה לא פחות מוצלחת מהקודמת, למרות שהרף שהציבה תש"ע גבוה והכי חשוב: שנבוא, נתמוך, נעודד ונהנה מטובי בנינו. שנה טובה.

הכתוב הינו טור דעה.