אחרי שעברנו את מלטה ורגע לפני המפגש מול הגאורגים צריך לזכור מה שקרה לנו פעם אחרי פעם מול הנבחרות שלא ממש ספרנו אותן. מניסיון העבר, הנבחרות מהדרג השלישי הן אלו שתמיד עשו לנו בעיות והן אלה שכמעט בכל קמפיין גומרות לנו את הסיכויים לעלות.
אם זו קפריסין בתקופת שלמה שרף, בוסניה בתקופת ריצ'ארד נילסן, לטביה בתקופת דרור קשטן ועכשיו גאורגיה שהבהירה לכולם עד כמה היא מסוכנת ה-1:1 שלה ביוון.
המשחק מול דבאלשווילי וחבריו הוא מוקש רציני ובעיקר מדובר במבחן אופי ובגרות לנבחרת שלנו. אנחנו בבעיה פסיכולוגית וכדי לפתור אותה צריך פרננדז להשתמש בכל הכלים שלו, להשתמש בשחקנים המנוסים ולעשות הכל כדי שלא ניפול ולא נזלזל בגאורגים. חייבים להתייחס אליהם כאילו זו הנבחרת הטובה ביותר בעולם.
 |
| דבאלשווילי והחברים חוגגים ביוון. מוקש רציני (רויטרס) |
|
| |
עם הרוח הגבית מהתיקו מול יוון ו-70 אלף האוהדים ביציעים, יפתחו הגאורגים בטירוף וינסו לגמור את המשחק מוקדם וכאן בטח נרגיש את החיסרון הגדול של איתי שכטר. אין ספק שהחיסרון שלו הוא משמעותי, למרות שיש לנו את ארבייטמן על הספסל, הוא פחות מתאים לסגנון המשחק כי הוא לא מהיר כמו שכטר וכשצריך לצאת להתקפות מתפרצות המהירות תחסר. בן סהר כן מתאים.
כל מי שמתעסק בכדורגל מבין ללא צל של ספק שגילי ורמוט חייב לפתוח ב 11. לפרננדז יש בעיה חיובית אותה הוא חייב לפתור - יש לו ארבעה שחקני קישור אחורי ומתוכם הוא צריך לבחור רק שניים. אני לא הייתי מוותר על אלמוג כהן בכל מקרה ומצד השני, חייב ורמוט לפתוח וחבל לוותר על ליאור רפאלוב שהיה טוב מול מלטה. פרננדז יכול לפתוח עם חלוץ אחד, שבניון ישחק חופשי מאחורי החלוץ ואילו בחוליית הקישור, רפאלוב יעלה בשמאל ו-ורמוט באגף ימין.
 |
| ורמוט מול מלטה. חייב לפתוח ב-11 של פרננדז (שי לוי) |
|
| |
הנקודה הבטוחה בחוליית ההגנה שלנו היא כמובן דודו אוואט בין הקורות וטל בן-חיים במרכז ההגנה. אני מאוד מקווה שדקל יחזור להרכב כי מרכז ההגנה האידיאלי צריך להיות מורכב מבן-חיים וקינן.
ההרכב שלי למשחק מול גאורגיה: דודו אוואט, דני בונדר, טל בן-חיים, דקל קינן, דדי בן-דיין, אלמוג כהן, אביחי ידין, גילי ורמוט, ליאור רפאלוב, יוסי בניון ובן סהר.
בכל מקרה, אני כמובן מחזיק אצבעות לנבחרת ומקווה שיעשו לנו חג שמח ושנה טובה.