פטור מחרדת ביצוע

מדענים טוענים שבטווח הארוך, התחממות כדור הארץ אינה הבעיה האמיתית של כדור הארץ, שגם אם יתעשת המין האנושי ויצליח להפוך את התהליך ההרסני, אין לו תוחלת.

מדענים טוענים שהלוחות הטקטוניים של כדור הארץ נמצאים בתנועה כמעט מתמדת, שתגרור אחריה השפעות הרות אסון על הכוכב כולו ושכך או אחרת, בעוד כמה מיליארדי שנים נדע עידן קרח נוסף, שלאחריו לא יוכלו להתקיים פה חיים, למעט ג'וקים.

בקיצור, מדענים טוענים שמה שלא יהיה, נידון האדם לאבדון. באותו אופן (וסליחה מראש העל ההשוואה המופרכת), אם מכבי ת"א לא תנצח את אולימפיאקוס במשחק הגומלין בשבוע הבא, אם לא תמשיך לסיבוב הבא של הליגה האירופית ואם לא תעפיל לשלב הבתים, לא משנה מה תעשה בליגה ובגביע, העונה הזאת לא תוכל להיחשב מוצלחת באמת.

כמובן, שזכייה בדאבל, ואפילו רק באליפות, שלא לדבר על הצגת כדורגל חיובי ומהנה, תהווה הצלחה גדולה עבור המועדון הכה צמא להצלחות הזה. אך זו תהיה בערבון מוגבל. את כל אלה ניתן להשיג בחצי מהתקציב שנשפך בקרית-שלום הקיץ ולתרום את שאר הכסף לצדקה. 

לא, הסכומים המגוכחים שהושקעו בסגל הקבוצה מחייבים הישג אירופי ראוי לשמו, דבר שהפועל ת"א ומכבי חיפה עשו בתקציב הרבה פחות גבוה. לפיכך, שום תירוץ - מה שבמכבי הפכו בשנים האחרונות לאמנות - לא יתקבל. ומשום כך, משחק הגומלין הוא באמת ובתמים משחק שיכול להכריע גורל עונה שלמה.

נכון, ההגרלה שזימנה לצהובים את אולימפיאקוס אכזרית. אבל כנגד זה עומדים היעדרו של אלמנט החוץ בשל העונש שהוטל על הקבוצה היוונית, והבינוניות הכללית שלה. לא מדובר באותה אולימפיאקוס שמכבי חיפה הביסה לפני שבע שנים בליגת האלופות.

יצחקי. כישרון ששווה גם בתסריט הגרוע 15 שערי ליגה (ליאור טימור)

מהמשחק הראשון קשה להסיק מסקנות מרחיקות לכת. שתי הקבוצות הציגו משחק בינוני, ולשתיהן נסיבות מקלות - אווירה של משחק אימון, תחילת עונה, סגלים חדשים, יאדה יאדה יאדה. מצד אחד קשה היה להתלהב ממשהו מסוים אצל הצהובים, מצד שני לא ניתן לשפוט דבר לחומרה יתרה.

האריס מדוניאנין, דווקא במשחק לא מוצלח, ממשיך להיראות כשחקן המוביל של מכבי העונה. ברק יצחקי, גם הוא לא ביכולת גדולה, גילה בכמה מהלכים שהכישרון שלו - גם בתסריט הגרוע ביותר - שווה לפחות 15 שערי ליגה. אלברט באנינג, למרות חוסר הצדק שבאדום שקיבל, עושה רושם של כדורגלן לא אינטליגנטי בעליל. חוסר התעוזה שהפגינו הצהובים כשהובילו 0:1 נראה אופייני לקבוצות של יוסי מזרחי, אם כי, במקרה הנוכחי קשה גם לבוא אליהם בטענות.

מדוניאנין. גם משחק לא מוצלח הראה שהוא הולך להיות המוביל במכבי (ליאור טימור)

התוצאה עצמה, הפסד 2:1, עשויה להטעות. עקרונית, היא לא רעה. ואולם, לנוכח היתרון המוקדם של מכבי, היא בטח לא טובה. היות והיא מטילה על הצהובים את חובת ההבקעה כעת, היא ממש גרועה, ועם זאת, אם חושבים על האופי שפיתחה מכבי ת"א בשנים האחרונות, היא בטח טובה יותר מתיקו.

הקביעה הבאה נהייתה זה מכבר למסורת: מכבי ת"א לא מסוגלת לתפקד כשהיא פייבוריטית. יש לה חרדת ביצוע כאלפא דוג, ושלוות נפש כשהיא אנדר-דוג. שני הישגיה הבולטים ב-15 השנים האחרונות (והכמעט יחידים) - האליפות ב-02/03, הצ'מפיונס ליג ב-03/04 - הושגו כשאיש לא ציפה מהם לעשות זאת. ההפסד המביך למוגרן הגיע אחרי ניצחון שהעלה את רף הציפיות של האוהדים.

אבי נמני. מכבי פיתחה מסורת של אנדרדוג בשנים האחרונות (ליאור טימור)

המצוינות המכביסטית הוכחה כבר בעונה שעברה כמושג ריק מתוכן, שאבד עליו הכלח, כנטל על כתפי השחקנים, הצוות המקצועי וההנהלה, יותר מאשר גורם למוטיבציה.

עליהם להודות, לפיכך, לדניס רומאדל, שבשער אחד, די שלומיאלי, זיכה אותם במתנת ההצדקות הלכאורה קבילות ערב הגומלין, התירוצים שמלכתחילה. כך, עם הגב אל הקיר, כשאירופה עומדת פעם נוספת לברוח להם בין הידיים ולהגחיך בכך את ההשקעה המסיבית של מיץ' גולדהאר, עומדות בפני נמני ומזרחי שתי אפשרויות: להתמסר לרוח האנדרדוגיות ולהנחיל לשחקני הרכש את המכביזם החדש, או להשתחרר, לעשות רוויזיה ולחזור למקורות.

הכתוב הינו טור דעה