הכל בגלל החדרים במלון

יואו, איזה לחץ. חור נידח באמצע המדבר, מלון ג'יפה עם ארבעה שחקנים בכל חדר, דשא צהוב באצטדיון אפור. צחוק צחוק, אבל המחשבה שהאקטובה האלה עלולים לגמור להפועל ת"א את העונה, תעלה את הלחץ בסיר הלחץ ואת הדופק במד הדופק למימדים שמזכירים את דקות הסיום בטדי לפני חודשיים.

הפועל ת"א מיעטה להפסיד בשנים האחרונות באירופה. היא הפסידה בהמבורג ובסלטיק, אבל במשחקים מול קבוצות חלשות יותר ידה הייתה על העליונה. ההפסד מול אלופת קזחסטן הוא נורה אדומה ובעיקר איום קיומי על העונה כולה.

הנהלת הפועל ת"א לקחה השנה הימור מטורף אבל מוצדק. קבוצה של 60 מיליון ש"ח נבנתה על סמך ההנחה שהפועל תגיע לשלב הבתים של הצ'מפיונס. אם אלופת קזחסטן היא זו שתהפוך את ההימור הזה לשגוי, זאת תהיה אחת הבדיחות העצובות או המצחיקות בכדורגל הישראלי, תלוי כמובן מאיזה צד מסתכלים.

תיאורטית, הפועל צריכה לעבור. פשוט מאוד צריך לכבות להם את האור בבלומפילד עשר דקות לפני סוף האימון, לשלוח אותם לאכסניית נוער לא ממוזגת עם שישה שחקנים בחדר וגם לשחק קצת כדורגל. אם אקטובה האלה הובילו 0:3 על חיפה והפסידו, אין סיבה שבבלומפילד בשבוע הבא זה לא יקרה שוב. אבל איזה לחץ, יואו, איזה לחץ.

רוזן: "הפועל כבשה רק שער אחד במשחק וחצי, אתה שומע, סהר?" (האתר הרשמי של הפועל ת"א)

עוד סיבה לדאגה: מאז הדקה ה-46 בבלומפילד מול ז'לזניצ'אר הבוסנית הפועל הבקיעה רק שער אחד במשחק וחצי מרגליו של הבלם דה-סילבה. שכטר נדם, ורמוט נעלם, זהבי בועט מעל לשער. שבוע הבא בבלומפילד מישהו מהם חייב להבקיע. ולא צריך חמישייה, מספיק שניים שלושה. אתה שומע בן סהר?

בדרך לא דרך הצלחתי לצפות במשחק האומלל הזה באתר הרשמי של קבוצת אקטובה. זו היתה החוויה ההזויה ביותר שזכורה לי מאז שהתחלתי לראות כדורגל. השידור נעצר אחת לשלוש שניות, התמונה קפאה וכשהמחצית הסתיימה, השידור באתר הרשמי הגיעה בשעה טובה לדקה ה-22. השדרן הרוסי הצליח לטעות בשמותיהם של כל שחקני הפועל באופן שיטתי. זה היה מצחיק, עד שחטפנו את הגול.

את הערב הציל חברי הטוב א' שהתקשר בדקה ה-80 לבשר לי שכבר 2:0 לאקטובה ושלום לך אירופה. מיהרתי לבדוק באתר ONE כמובן ולא מצאתי זכר לאינפורמציה החדשה. מהר מאוד התברר שהחבר צופה בשידור באתר הרשמי של אקטובה וכשהפנדל הגיע, 20 דקות אחרי הזמן, הוא היה משוכנע שזה כבר פנדל שני ושער שני לזכות הקזחים.

ברק יצחקי. רוזן: "כמו שהוא האשים את הדשא, אנחנו נאשים את המלון" (שי לוי)

איזו הרגשה נפלאה. בשניה אחת 2:0 שנראה כמו סוף החלום האירופי חזר להיות 1:0 קטן ושביר שניתן וצריך למחוק אותו בשבוע הבא.

וכמשנתו של ברק יצחקי, שהאשים את גובה הדשא במוגרן בהפסד המביך למונטנגרים, אנחנו נאשים את בית המלון באקטובה. אי אפשר לנצח כששכטר, דה-סילבה, ורמוט וקנדה ישנים על שתי מיטות בחדר אחד. בשלב הבתים, מול ריאל מדריד, גם הדשא וגם בית המלון יהיו כבר יש להניח ברמה הראויה.