בסוף חודש מאי האחרון, הגיעו אלפי אדומים צוהלים לחגיגות בפארק הירקון עם אושר עצום על עונה גדולה. עונה שהסתיימה בדאבל, עם האליפות הדרמטית ביותר שנלקחת כאן - בתוספת הזמן. במידה רבה - מעבר לחגיגה על עונה מופלאה, חשו אוהדים רבים שזה הרגע האחרון שלהם לשיר ולאהוב מקרוב, שחקנים רבים שלא יהיו כאן בעונה הבאה.
עשן המונדיאל התפזר, העונה בפתח ולא ייאמן - לא רק שהפועל שומרת על כל הסגל מהעונה הקודמת (יסלח לי דה-רידר על שאני מוריד ממשקלו בסגל האדומים), אלא גם הפועל מתמרקת בשמות כמו סהר, פרנסמן ושבחון. צמד המשחקים מול אוקטובה, יהיה המשך למטרה הגדולה ביותר של הפועל העונה, אפילו גדולה מאליפות בישראל, העפלה לליגת אלופות.
הפועל מגיעה העונה לעמדה בה לא היתה אף קבוצה ישראלית לפניה, גם לא מכבי חיפה בשנה שעברה. עמדה בה כל דבר מלבד העפלה לליגת האלופות - היא בגדר כישלון.
העליה של מכבי חיפה בעונה הקודמת, המסע המרשים של האדומים בליגה האירופית והשיטה של פלטיני המקלה עם האלופה הישראלית, הביא לתודעה הציבורית שכל עוד השיטה נשארת ככה, אין שום סיבה שלא תהיה לנו נציגה כדרך קבע בליגת האלופות.
יתרה מכך, נראה שחוסר ההצלחה היחסית (יש כאלה שיגידו כישלון) של מכבי חיפה לנפק טור סטטיסטי חיובי בליגת האלופות, הגביר את הלחץ והרצון, לראות קבוצה שתבוא ותעשה את זה טוב יותר.
הפועל מבחינתה, יודעת שהשנה זה חייב לקרות. סהר, ורמוט, שכטר, דה סילבה, כל אלה נשארו מסיבה מרכזית אחת, האפשרות להיות חלק מהיסטוריה, להוביל את הפועל לראשונה לליגת האלופות, ולהראות מול הקבוצות הגדולות בעולם את היכולות האישיות המרשימות שלהם.
 |
| שכטר ו-ורמוט. נשארו בהפועל כדי לעשות היסטוריה (רועי גלדסטון) |
|
| |
הקלישאה השחוקה, גורסת שקבוצה ישראלית לא מסוגלת להצליח בשתי מסגרות יחד, ושעליה לליגת האלופות, גורמת ל"ויתור" מסוים בזירה הישראלית. הקלישאה הזו הוכיחה בשנה שעברה בדיוק ההפך.
מכבי חיפה דרסה את הליגה כל עוד היתה חלק מליגת האלופות ודווקא הנשירה מהמפעל אירופי הורידה את הקצב בכרמל בהדרגה. הפועל נעזרה בקמפיין אדיר בליגה האירופית להתלכדות ושפשוף שיטת המשחק ברמות הגבוהות, דבר שגרם בהמשך למשחקי הליגה להיות קלים יותר.
 |
| גולסה מול שווינשטייגר. הנשירה מאירופה הורידה את הקצב(GettyImages) |
|
| |
השנה, העליה של הפועל לליגת האלופות תהיה קריטית עוד יותר לצורך הצלחה בליגה. סהר לא הגיע בשביל לנוסע לווסרמיל, ורמוט לא נשאר בכדי לבשל בדוחא. גם גוטמן יודע שבכדי לנהל קבוצה בריאה העונה, הוא צריך קודם כל להשיג את המטרה הגדולה, את ליגת אלופות.
הפועל מגיעה לאקטובה פייבורטית, ושאף אחד לא יגיד אחרת. הרשו לי להיות גם חוצפן, ולדבר על החובה של הפועל לנצח כבר בקזחסטן. השיטה של הפועל לא צריכה להיות מושפעת ממגרש כזה או אחר, או מקהל קזחי עם רצח בעיניים (יש כזה בכלל?). נכון שאנו בשלב מוקדם של העונה והקבוצה לא בשיא החדות, אך זו גם הסיבה מדוע הפועל חייבת להגיע עם תוצאה לטובתה לבלומפילד. זו עדיין לא קבוצה בכושר של שיא העונה, והפסד, גם מינימלי, עלול להקשות מאוד לפצח בונקר קזחי בגומלין.
 |
| בן סהר וגוטמן. לא הגיע כדי לכבוש בווסרמיל (רועי גלדסטון) |
|
| |
מנגד, כמו שציינתי, הלחץ לאורך כל הדרך עד המנון ליגת האלופות, הוא על הפועל. כבר במשחק הראשון מול הבוסנים, היה ניתן להרגיש בבלומפילד איך התשוקה הגדולה לעשות היסטוריה יכולה לעיתים להפוך ללחץ. ותזכורת - זה משחק שעוד הסתיים בתבוסה.
ואי אפשר בלי משפט על בן סהר. כמות האינטרסנטים גדולה פי כמה מכמות המילים שנשפכה על חשבונו של הילד המוכשר הזה עם החיוך הכובש. לטעמי, בסופו של דבר, עבור בן, קרה הדבר הטוב מכולם. הוא קיבל עונה בה יוכל להראות את ביצועיו במגרשים באירופה, הן בהפועל והן בנבחרת, דבר שאם היה נשאר על הספסל בספרד, כנראה שלא היה קורה. בתום העונה הוא יחזור בצורה אוטומטית לאספניול ואחרי עונה מוצלחת במסגרות השונות הוא יגיע בנקודת פתיחה טובה יותר מעוד עונה על הספסל הקטלוני.
 |
| שמעון גרשון. יכול לייעץ ללברון ג´יימס לפני החזרה שלו לקליבלנד (שי לוי) |
|
| |
הערות לפתיחת העונה:
מכבי חיפה - אתם מועדון גדול. ענק. אל תתנו פרס לטוטו תמוז על התנהגותו
מכבי ת"א - לנצח את מועדון הפאר של מוגרן בחוץ בשנה של תקציב שיא במועדון הצהוב. ככה מתחילים לבנות מסורת באירופה.
בית"ר ירושלים - מי שהצליח לעקוב אחרי כל מה שקרה שם הקיץ - שיקום.
שמעון גרשון - זה הזמן לייעץ ללברון ג'יימס לפני שהוא מגיע למשחק בקליבלנד. אין חכם כבעל ניסיון.
הכתוב הינו טור דעה