ההגנה טובה, אבל אין סוף לטעויות בהתקפת מכבי

לאחר ההפסד של מכבי ת"א באיטליה נגד סיינה, אמר פיני גרשון, פחות או יותר ברוח זו, שהקבוצה הצליחה ברוב הקרבות, אבל הפסידה במלחמה.

מכבי אמנם הפסידה לאיטלקים ובכך גם נקטע רצף של תשעה ניצחונות רצופים נגד סיינה, שמעולם לא גברה על מכבי עד אתמול. בכל זאת, היא חזרה מאיטליה עם הפסד בארבע נקודות הפרש, שמשאיר לה סיכוי סביר לנצח בתל אביב בפער גדול יותר ולהקדים את סיינה במקרה של שיוויון נקודות בסיום שלב הטופ 16. 

אז איפה בדיוק מכבי ניצחה? ובמה הפסידה? הנה הזדמנות לבדוק את הדברים מקרוב ולהציג את חלקם:

ההצלחות
1. זה היה המשחק הטוב ביותר של אלן אנדרסון, מאז הניצחון על רומא באיטליה לפני כחודשיים וחצי. נכון לעליות וירידות שהוא עובר, משחק כזה הוא הישג. שימו לב, עם זאת, שאנדרסון טוב בהרבה מחוץ להיכל נוקיה מאשר במשחקים הביתיים.

2. זה היה גם המשחק הגרוע ביותר של טרל מקינטייר במשחקי הבית ביורוליג, מאז שחתם בסיינה בקיץ 2006. בעיקרון, כמובן שחלק מזה תלוי אך ורק בשחקן עצמו, אבל לא פעם יכולת כזו נגרמת כתוצאה ממפגש עם שומרים שהוא לא שיחק מולם אף פעם במעמד הזה, דוגמאת פרקינס או ויזנייבסקי.

מקינטייר. זה היה משחקו החלש ביותר במשחקי היורוליג מאז 2006 (GettyImages)

3. ניצחון בריבאונדים, 40 לעומת 34, ולמעשה, שמירה על הפער הקיים בין הקבוצות. מאחר שבשלב הבתים למכבי היו 36 ריבאונדים בממוצע ולסיינה 30, בדיוק פער של שישה ריבאונדים, שנשמר גם הפעם. 

4. לברינוביץ' קלע אמנם 17 נקודות, אבל יצא מהמשחק הרגיל שלו. זו הפעם השניה בלבד בשמונה משחקי יורוליג העונה שהליטאי לא לוקח אף שלשה במשחק, כחלק טבעי מהשטף הרגיל שבו סיינה משחקת. הוא שיחק כמעט לכל אורך המשחק עם הגב לסל, כששומרים עליו צ'אק איידסון או יניב גרין, לפעמים הצליח לו ולפעמים לא.

לאזמה. מחד שמר על היתרון של בריבאונד, מאידך היה חלש בהתקפה (אמיר לוי)

הנתון הזה פיתה את שחקני סיינה לחפש אותו שוב ושוב ולא פעם פירק, למעשה, את הקבוצה האיטלקית מנשקה הקבוצתי בהתקפה. אגב, הפעמיים היחידות העונה בהן לברינוביץ' נותר בלי שלשות, היו בשני ההפסדים של סיינה נגד ברצלונה.

5. רומיין סאטו קלע רק 6 נקודות ב-25% מהשדה, אחד הערבים החלשים שלו העונה. גם למכבי יש יד ורגל בזה.

6. סיינה סיימה את הערב עם 22% לשלוש נקודות, בזמן שאת שלב הבתים היא סגרה כקבוצה הטובה ביותר ביורוליג מהטווח הזה, עם 45%. שוב, חלק מזה תלוי בשחקני סיינה עצמם, וחלק, אפילו קטן, בהגנת מכבי ת"א. 

לברינוביץ´. כשהוא לא קולע שלשות בדרך כלל הקבוצה מפסידה (GettyImages)

7. האיטלקים נעצרו על 10 אסיסטים במקום 15, שהיו להם בממוצע בשלב המוקדם. זה בהחלט לא היה המשחק הרגיל שלהם.

הכישלונות
1. זה היה עוד משחק שבו אלן אנדרסון וצ'אק איידסון לא מצליחים להצטיין בו-זמנית באותו ערב. במקרים המועטים בהם שניהם מצטיינים, מכבי כמעט תמיד מנצחת.

2. אפשר להלל את סטפון לאזמה על משחק הגנה מוצלח לפרקים, אבל זו תהיה טעות להתעלם ממשחק ההתקפה החלש שלו. לאזמה החטיא שני ליי-אפים, כשהוא כמעט לבדו מתחת לסל.

איידסון. כמעט אף פעם לא מצליח לבלוט באותו זמן עם אלן אנדרסון (GettyImages)

הנה ארבע הנקודות החסרות של מכבי במשחק. הוא פינישר בינוני ומטה בצבע, אנטי-תזה לשחקנים כמו נייט האפמן או מייסיאו באסטון. הוא לא מספיק גבוה, אבל זה לא רק זה. גם קליטת הכדורים ממסירות שמגיעות אליו וההתמצאות שלו בצבע אינן ברמה גבוהה.

3. לאורך הרבה מאוד שנים מכבי "דואגת" שאחד משחקני היריבה יקלע נגדה שיא עונתי, או אפילו שיא קריירה. הפעם זה היה הנרי דומרקאנט, עם 16 נקודות, שיא לעונה זו, 12 מהן ברבע האחרון. אגב, הנתון האישי שלו מדהים. דומרקאנט עומד על רצף של 52 קליעות מוצלחות ביורוליג.

4. להגיע לקראת פברואר למצב שבו ד'אור פישר, שהיה אחד השחקנים המצטיינים בעונה שעברה, משחק רק 6 דקות וקולע שתי נקודות בפתיחת הטופ 16, גם בזה יש סוג של כישלון. שלו, של המאמנים, של הקבוצה, של כולם. ודאי כשהאלטרנטיבות האחרות אינן מרשימות במיוחד.

פישר. לא זוכה למספיק דקות משחק במכבי ת"א (אמיר לוי)

5. קיים קושי בעמדת הרכז. נכון להיום, קשה לדעת מי הרכז המוביל של מכבי ת"א. ויזנייבסקי פתח אמנם בחמישייה בכל המשחקים ותיאורטית יותר ברור מזה אין, אבל התרומה שלו עולה ויורדת. במשחקים רבים פרקינס דומיננטי ממנו, כמו גם הפעם בסיינה.

בסופו של דבר, אם משקללים את הפלוסים והמינוסים של שניהם, התרומה כמעט שווה. טוב שלקבוצה יש גיבוי ראוי בעמדת הרכז, אבל כאשר אין היררכיה ברורה בעמדה הזו, הקבוצה עולה ויורדת בהתאם.

6. כישלון עונתי, לפחות ביורוליג, שנגרר גם למשחק בסיינה: חוסר הצלחה, או למעשה חוסר נכונות ומוכנות אמיתית, לשלב את רביב לימונד בקבוצה. שחקן שיכול לעזור ולו לפרקים זמן קצובים ולמטרות מוגדרות הן בהתקפה והן בהגנה, שותף לשבע שניות בלבד.

לימונד. כישלון עונתי בגלל חוסר מוכנות לשלב אותו (קובי אליהו)

ואם כבר אנו עוסקים בניצול לא נכון של שחקן: ב-85 הדקות האחרונות של דייויד בלות'נטל ביורוליג, על פני שלושה משחקים, וב-44 דקות שקיבל בנתניה, האיש לא הגיע אפילו פעם אחת לקו העונשין. מישהו צריך להסביר לו שכדורסל זה לא רק קליעה מבחוץ.

7.  כמובן, בסופו של עניין, הפסד הוא הפסד ואף אחד לא מבטיח למכבי ת"א ניצחון על סיינה בהיכל נוקיה, אם כי מכבי יכולה לצאת מעודדת במידה מסוימת לקראת ההמשך ובתנאי שהיא מתחילה לנצח כבר בשבוע הבא נגד ריאל מדריד בבית.