האלופה לא תעשה את זה בסטייל

קצת יותר מחצי עונה מאחורינו ויש לנו כבר תמונה די ברורה של חבורת הצמרת. עכשיו, כשהסגלים כבר למעשה הושלמו, זה הזמן לעשות סדר לקראת ההכרעה שבניגוד לשנים האחרונות מסתמנת כמותחת וצמודה.

בוא ניקח כל אחת מרביעיית הצמרת וננסה ללמוד איפה יש לה יתרון עיקרי מול היריבות ואיפה נקודת התורפה שלה.

נתחיל במכבי חיפה שאצלה היתרון העיקרי והברור הוא העומק על הספסל. שילוב מצוין של ותיקים ומנוסים עם צעירים רעננים שיודעים שחובת ההוכחה עוד עליהם. לאלישע לוי אלטרנטיבות מצוינות במקרים של ירידה בכושר, פציעות והרחקות: רוני גפני, אייל משומר, עומרי אפק, שלומי ארבייטמן וקרופניק (אם אכן ווסט יצורף).

למרות החזרה המהוססת מהפגרה הדברים עדיין תלויים יותר בה בזכות שליש ראשון מצוין. בעוד שבוע שבועיים היא תדבק ותראה טוב יותר.

החיסרון: השמיכה הקצרה בחוד. ככל שארבייטמן ישחק יותר וייכנס לכושר חיפה תצא נשכרת. גם התוספת של רנספורד עשויה לעזור אם כי מדובר בשחקן צעיר וזר שקשה לדעת כיצד ישתלב.

הפועל ת"א, נמצא במונטום הטוב בליגה. השיפור נראה עקבי והחיבור מתחזק ממשחק למשחק. לקבוצה הזו יש את שני השחקנים הטובים בארץ, כל אחד בתפקידו - אניימה ויבואה וזה יתרון מאוד משמעותי.

יבואה חוגג. הפועל ת"א במומנטום חיובי (אמיר לוי)

בנוסף, טביעת האצבע של גוטמן מאוד ברורה ומקנה לה יציבות ועקביות כשבמשחקים האחרונים הפועל נראית גם קצבית ושוטפת יותר. יתרון נוסף - בן לוז שמוסיף לה מהספסל ברק ותחכום שבלא מעט משחקים עושים את ההבדל.

והחיסרון? שוב בחוד, כי כמו שזה נראה אוי ואבוי אם ליבואה תהיה שפעת שלא לדבר על פציעה...

כמו שזה נראה, מכבי נתניה עשתה בפגרה את הדברים שהיתה צריכה. נתניה נראית באופן מוחלט כקבוצה שהיא חלק בלתי נפרד ממועדון הגדולות אחרי שהיא מתקרבת לעונה שלישית ברציפות בצמרת הגבוהה. הצירוף של בלאנקו שעוזר המון בארגון המשחק הוכיח שהוא זר איכותי.

ראובן עובד בנתניה. יכול להתברר כקלף מנצח (אמיר לוי)

גם ראובן עובד עשוי להתברר כקלף מנצח והחיבור שלו למתיאוס שנותן לו חופש פעולה מסתמן כמוצלח מבחינת השחקן. כולם יודעים שיש לנתניה הגנה חזקה מאוד כולל את המגן השמאלי הטוב בארץ (בן דיין) שמשפיע על כל משחק הקבוצה. עם החזרה של איתי שכטר לכושר טוב נתניה תוכל להמשיך להתמודד בשיפולי הצמרת, אבל זה גם החיסרון המשמעותי של הקבוצה הזו שההתקפה שלה מבוססת למעשה על יצירתיות ויכולת של שחקן חוד בודד.

ולא נתעלם מבית"ר י-ם למרות פער 10 הנקודות. גם היום אני חושב שמדובר בסגל הטוב בארץ כשהשחקנים מתעסקים בכדורגל נטו. לצערי ולצער כל הליגה בית"ר לא דומיננטית מספיק במירוץ ונופלת קורבן לבעיות ניהוליות. הקבוצה לא התאוששה מהר מהתבוסה בקראקוב ובבחירות לעיריית ירושלים...

צורם היה לראות רק 4000 צופים בטדי מול ק. שמונה וברור שרק רצף יוצר דופן של 7-8 ניצחונות אולי יחזיר אותה לתמונת האליפות, אך קשה לראות את זה קורה. זו אולי הקבוצה החשובה בליגת העל אך היא נמצאת בצומת דרכים קריטי.

אוהדי בית"ר. כואב היה לראות כל מעט אנשים בטדי (עמית מצפה)

ומה מצפה לנו עד הסיום? אף אחת מקבוצות הצמרת לא מציגה יכולת של אלופה. בטח שלא כמו בית"ר של השנתיים האחרונות, של חיפה לפני 4-5 שנים או של הפועל ת"א לפני 9 - אלו היו אלופות ראויות שהיו טובות וחזקות משמעותית משאר הליגה.

בכל מקרה האלופה העונה לא תעשה את זה בסטייל. לחיפה יש עדיין יתרון של יותר ממשחק, ולמרות שהפועל נראית כמו איום אמיתי, אפשר להניח שהירוקים קרובים לצאת מהתקופה הפחות טובה שלהם וזה אמור להכריע את העונה לטובתם.