הזרים בישראל: מחזקים או לא קשורים לענף?

אחת המטרות שיו"ר ההתאחדות לכדורגל, אבי לוזון, שם לעצמו כשמונה לתפקיד לפני יותר משנה וחצי היתה להוריד את מספר הזרים שמשחקים בליגת העל.

בניגוד לתחילת המאה, חל שינוי באופי הזרים שמגיעים לליגת העל, כאשר הנטייה כיום של מאמנים הוא להביא זרים בעיקר מארצות אפריקה ומדרום אמריקה, כאשר המגמה שאפיינה את הכדורגל הישראלי מאז תחילת הגעתם של השחקנים הזרים בשנת 1991 השתנתה.

השאלה היא האם אותם שחקנים שמגיעים לישראל אכן תורמים לקבוצות שלהם ומשפרים את איכות הכדורגל שאנחנו רואים מידי שבת? נראה שמי שעוקב אחרי הליגה יודע בדיוק את התשובה...

כיום הנטייה של מאמני ליגת העל היא בעיקר להביא שחקנים זרים מארצות אפריקה. חמישים אחוזים משחקני ליגת העל (27 שחקנים מתוך 54) מגיעים מניגריה, גאנה, דרום אפריקה, קמרון ועוד.

אם בעונה שעברה ראינו למעלה מ-20 שחקני דרום אמריקנים בישראל, העונה רק 14 זרים ממדינות אלו משחקים בישראל. במקום האחרון והדי מפתיע, 13 זרים בלבד הגיעו אלינו מאירופה.

בגלל שכדורגל הוא משחק קבוצתי, קשה לבחון את התרומה המדויקת של כל זר וזר לקבוצה שלו, אולם אם בוחנים את כמות השערים בששת המחזורים הראשונים של העונה, הזרים כבשו עד עכשיו 15 שערים מתוך 69, כלומר 22% מסך כל השערים.

סמואל יבואה. בהפועל ת"א הזרים תורמים יותר מהישראלים (תומר גבאי)

בנוסף, הפועל ת"א היא הקבוצה היחידה שבה התרומה של הזרים (סמואל יבואה ודימיטאר טלקייסקי) גבוהה מהישראלים, כאשר הזרים כבשו שלושה שערים מחמשת השערים שהקבוצה כבשה.

לעומת הפועל ת"א, בכל קבוצות הליגה הישראלים כבשו ובישלו יותר שערים מהשחקנים הזרים. בנוסף, שלוש קבוצות בליגה עדיין ממתינות לשער הבכורה של אחד מהשחקנים הזרים שלה (בית"ר ירושלים, עירוני קריית שמונה והכח עמידר ר"ג).

ברק בדש. אם הוא מלך השערים של הכח, זה אומר הכל (תומר גבאי)

יש לציין כי החוד של בית"ר מסתמך על שחקנים ישראלים כאשר מבחינת שערים בואטנג, פרננדס ואלבארז עדיין לא כבשו כאשר הם שחקנים יחסית דפנסיביים. הדבר משמעותי יותר בק"ש ובהכוח עמידר ר"ג בהן משחקים שחקנים יחסית קדמיים כמו סספאדס וקואבינה בק"ש, כאשר בהכח משחקים שחקנים התקפיים כמו איב ג'ידה, טאקורה וסבאליוס. בהכח אגב מלך השערים הוא ברק בדש שכבש כבר שלושה שערי ליגה.

הזרים של פעם הם לא הזרים של היום
אם בוחנים כעשור שנים אחורה, אין ספק שבשנים האחרונות חל שינוי ויותר שחקנים אפריקנים מגיעים לישראל, זאת על חשבון זרים אירופאים שהיו מגיעים בעבר. אם בעבר יותר שחקנים ממדינות מזרח אירופה היו מגיעים לישראל, היום היעד המרכזי של מאמנים הוא שחקנים בעיקר שחקנים אפריקנים או דרום אמריקנים.

ג'ובאני רוסו. מתגעגעים

אם ניזכר בעבר הלא רחוק, רוב קבוצות ליגת העל היו מבוססות על זרים מאירופה ששידרגו בצורה משמעותית את הקבוצות שלהן. גדולי הזרים של מכבי ת"א בשנים האחרונות הגיעו ממזרח אירופה - זרים כמו אנדז'יי קוביקה, ייבגני קשנצב, שורה אובארוב, אלכסנדר פולאקארוב, אנדריי באל, אנדראס פרוחנקובס. לעומתם אפשר להגיד שסיריל מקאנקי היה הזר האפריקני הטוב ששיחק בקבוצה.

בהפועל ת"א המגמה דומה. את המסע המופלא עד לרבע גמר גביע אופ"א בעונת 2001\2002 הובילו מילאן אוסטרץ', אישטוואן פישונט, גאבור הולמאי ודניס אונישנקו, כאשר בדאבל ההיסטורי של הקבוצה כיכבו דיאן רצ'וניצ'ה וסבסטיאן סימרוטיץ'. זרים מאפריקה או דרום אמריקה? רק ג'ון פנסטיל, כאשר מדי שנה ראינו את השינויים הדחופים בעמדות הזרים, מביסקוט אמבלה, לוסיאנו דה-ברונו ופאביו ג'וניור שהגיעו לגיחה קצרה בישראל ונחתכו במהרה.

במכבי חיפה הסיפר דומה. לא צריך להזכיר את רימונדאס ז'וטאוטאס וג'ובאני רוסו שהיו מטובי הזרים שהגיעו לישראל והובילו את חיפה להופעה מצוינת בשלב הבתים של ליגת האלופות. מארצות מזרח אירופה הגיעו גם סרגיי קנדאורוב, ננאד פראלייה, יז'י בז'צ'ק, ויקטור צ'אנוב ו-ואסילי איבאנוב. לעומתם אפשר להעמיד איגביני יעקובו אחד גדול, אבל חוץ ממנו באמת קשה למצוא זר לא אירופי שהותיר זיכרון טוב לאוהדי יציע ג'.

אוהדי בית"ר ירושלים בוודאי זוכרים את סוף המאה שעברה כתקופה הטובה ביותר בהיסטוריה של בית"ר. דרור קשטן ואלי כהן הסתמכו, ובצדק, על אישטוואן פישונט, סטפן שאלוי וסרגיי טארטיאק שהיו מגדולי הזרים שנחתו פה. לעומתם רבים רואים את דרק בואטנג כאחד הזרים הטובים שהגיעו לקבוצה, אבל עד כה בליגה בואטנג לא משחזר את היכולת הטובה שלו ובאירופה הוא היה נעלם אחד גדול בשני המשחקים נגד ויסלה קראקוב.

איגביני יעקובו. מהזרים הבודדים ששידרגו את הקבוצה שלהם (Gettyimages)

אפשר להמשיך להיזכר בזרים הגדולים ששיחקו פה ובאמת הותירו רושם על הקהל הישראלי. הפועל חיפה הגדולה של רובי שפירא הסתמכה על ג'ובאני רוסו, גוראן מילנקו, דימיטרי אוליאנוב ובשנים שאחרי גם על אלין מינטואן הרומני. אותו רוסו גם סידר גביע ראשון להפועל ב"ש ביחד עם הבוסני סיאד חלילוביץ'.

הזרים שמגיעים בשנים האחרונות לכדורגל הישראלי הם זרים פחות טובים. הירידה בכמות הזרים שמגיעים מארצות אירופה והעליה במספר הזרים הבינוניים שמגיעים מאפריקה ומדרום אמריקה פוגעת בצורה ישירה ברמת הכדורגל בליגת העל, שלא זוכה לשדרוג המיוחל מהשחקנים הזרים.

סרגיי טרטיאק. תחנה אחרונה בקבוצת הגדולה של בית"ר בשנות ה-90

העונה בליגת העל: 50% מהשוערים הם שוערים זרים
מגמה נוספת שבולטת העונה בליגה שלנו היא סוגיית השוערים הזרים. שישה שוערים זרים עומדים בשערן של שש קבוצות ליגת העל, כאשר אחרי שישה מחזורים השוערים הזרים ספגו כבר 34 שערים, לעומת 28 שערים בלבד של השוערים הישראלים.

נראה כי נוצר סוג של מחסור בשוערים ישראלים טובים ומבטיחים, כאשר הדור של לירן שטראובר, שביט אלימלך, ניר דווידוביץ', אוהד כהן ומאיר כהן לאט לאט נעלם וכרגע לא מגיעים מחליפים ראויים.

שורה אובארוב. אולי הגדול מכולם

השוערים הזרים עדיין לא מצליחים לבלוט יותר מהישראלים כשחייבים לזכור: מלבד מכבי חיפה, כל הקבוצות שנחשבות ל"קבוצות גדולות" משחקות עם שוערים זרים (אניימה, קאלה וייבריץ'). בנוסף יש לציין כי 4 מתוך 5 הקבוצות שנועלות את הטבלה הן עם שוערים זרים. נקודה למחשבה.

קשה לשים את האצבע במדויק מדוע הזרים האיכותיים של לפני שבע ושמונה שנים לא מגיעים לישראל. נראה שזול יותר להביא שחקנים זרים מארצות נידחות לליגה שלנו, כאשר הכסף הגדול שזורם לליגה הרוסית למשל מונע יציאה של שחקנים טובים מהמדינה והרוב מעדיפים להישאר ברוסיה.

דלה איינוגבה. האם הוא טוב מאברבנל, שקל ושוערים צעירים אחרים? (תומר גבאי)

 נוסף על כך, שחקנים מארצות יוגוסלביה לשעבר מעדיפים את הליגות התורכית, רומנית, רוסית, יוונית, בלגית או אפילו ליגות שניות באיטליה, גרמניה וספרד. אם בעבר שחקני נבחרות כמו אוסטרץ', סימרוטיץ, הולמאי, רוסו וז'וטאוטאס היו מגיעים לפה, כיום אין שחקן זר בליגת העל שמשחק במסגרת נבחרת אירופית באופן קבוע. אוסטרץ' ורוסו גם שיחקו באליפות אירופה, כאשר היום קשה לראות שחקן שמשחק בליגה שלנו ומייצג נבחרת בטורניר גדול.

מדוע הקבוצות לא מחזיקות סקאוטים בצוות המקצועי שלהן?
אז נכון שהמחירים בשוק האירופי גדלים ומקשים על הבוסים הישראלים למצוא שחקנים טובים ובנוסף השחקנים עצמם מעדיפים ליגות אירופיות בינוניות על הליגה שלנו, אולם השאלה היא מדוע כל קבוצה מעדיפה להביא חמישה זרים בינוניים במקום להביא שני זרים טובים ואיכותיים במחיר דומה?

ארסן ונגר. יכול ללמד אותנו דבר או שניים על סקאוטינג (רויטרס)

כמו כן, אף קבוצה בליגת העל לא מחזיקה מערך סקאוט ראוי שיוכל לעזור לאתר כישרונות. מישהו שמע על סקאוט בליגת העל? אם התקציבים של הקבוצות מוגבלים, מדוע אין לקבוצות סקאוט שיסתובב באירופה ויחפש שחקנים? למה באנגליה, גרמניה, ספרד יש מספר סקאוטים לכל קבוצה ואצלנו בליגה אנחנו מסתמכים עיקר על המלצות של מאמן או סוכן זה או אחר?

סקאוט תפקידו להביא כישרונות, הן לקבוצה הבוגרת והן לקבוצות הנוער במטרה לגדל ולפתח את אותם שחקנים. יחי ההבדל הקטן, אבל מערך הסקאוטים של ברצלונה מביא לקבוצות הנוער והנערים של המועדון את טובי השחקנים בעולם. אז אולי אפשר ללמוד איך עובדים באירופה וליישם בישראל. יוצאת דופן היא מכבי נתניה שהחתימה את טומי נילסן הדני שאמור להיות אחראי על הנושא הזה אולם את פירות העבודה שלו נראה כנראה רק בשנים הקרובות.

טומי נילסן. בנתניה חושבים כבר על העתיד (חן מישל)

רמת הכדורגל בליגת העל בצניחה, ועל זה אין עוררין. מי שהיה ביום שבת בבלומפילד, ב"קופסא" או ב"דוחא" לא ראה כדורגל ראוי, אולם מי שפתח טלוויזיה ראה ממוצע של 3.14 שערים למשחק בגרמניה, 2.85 שערים למשחק באנגליה ו-2.57 שערים למשחק בספרד.

השחקנים הישראלים הטובים מחפשים להרוויח את המשכורת ביורו, גם אם מדובר בליגה בינונית כמו הליגה הבלגית, ואם אנחנו בונים על הזרים בליגה שישדרגו את הכדורגל שלנו אנחנו בבעיה.

יאניק קאמאנן. ובקצב הזה נמשיך לראות פרצופים עגומים ותמונות אכזבה (אמיר לוי)

ליגת העל עד כה סיפקה ממוצע עלוב של כ- 1.9 שערים למשחק. השחקנים הזרים שמגיעים לישראל הם זרים בינוניים. למרות התרומה הקטנה של הזרים עד כה, עדיין אין צורך להפחית את מספר הזרים מכיוון שבעונה הבאה יצטרפו לליגה עוד ארבע קבוצות, כלומר כ-50 שחקנים חדשים שישחקו בליגה, אולם הגיע הזמן שקבוצות ליגת העל יבדקו פעמיים לפני שהם מביאים חיזוק לקבוצות שלהן.

נכון שקשה להביא ז'וטאטואסים, רוסואים או אובארובים לישראל, אבל עם בדיקה והכנה נכונה אפשר להגביר את הסיכוי להביא זרים טובים לישראל. עד אז אנחנו נמשיך לקרוא להם "זרים לכדורגל" כי לתרום אם לא ממש תורמים.