אליהו לחמישייה של ישראל, ויפה שעה אחת קודם

ליאור אליהו גדול. ליאור אליהו נפלא. ליאור אליהו הוביל את ישראל לניצחון על בוסניה. ומה היינו עושים בלי ליאור אליהו. עד כאן הכל נכון, הכל טוב, הכל יפה.

והנה עוד כמה אמיתות: ליאור אליהו לא שיפר את המשחק שלו. ליאור אליהו לא פיתח זריקה לשלוש והוא כבר בן 23. ליאור אליהו לא שומר על עקביות ביכולת ההגנתית שלו. ליאור אליהו עומד על ממוצע עבירות של 1.6 בלבד במשחק, ויכול להקריב יותר מעצמו.

מה הסיפור של ליאור אליהו, זו השאלה. על פניו, ברמת הנבחרות ואם יינתן לו חופש פעולה, אליהו שווה 30 נקודות למשחק. בקיזוז של סקאוטינג טוב יותר מצד היריבות, וערבים חלשים שכל שחקן תופס, הוא שחקן של, נניח, 22 נקודות בממוצע. אז איך יכול להיות ששחקן מוכשר כל כך עולה מהספסל באופן קבוע בנבחרת ישראל, שלא לדבר על כל מה שקרה איתו בעונה שעברה במכבי ת"א?

וזה לא רק עניין סמנטי: נבחרת ישראל פתחה בפיגור את כל חמשת המשחקים שלה. האם לא היה מקום לנסות את אליהו, ספק הנקודות העיקרי של הנבחרת, במקום קוז'יקרו, בתקווה שדברים ישתנו? ודאי שהיה מקום.

אם תשאלו אותי, מה שמעכב את אליהו הן שמרנות ותובענות, שתי תכונות שמגולמות בדמותו של המאמן צביקה שרף, שעבד איתו גם במכבי ת"א שם דברים הגיעו לכדי פיצוץ בין השניים, וחזרו על עצמם גם בנבחרת ישראל בעבר ובהווה. שתי אלה, ועוד אחת חשובה: אליהו עצמו ואליה עוד נגיע.

אליהו ושרף. לא בטוח שהוא מבין את אליהו (ניר בוקסנבאום)

לליאור אליהו יש תכונות של עילוי. אני לא אגיד ששרף לא אוהב עילויים, אבל גם עם עודד קטש בזמנו, כשזה עוד היה שחקן, לא נרשמה מערכת יחסים אידיאלית. שמרנות, תובענות, אלה הסיבות. שרף לא ממהר לתת יד חופשית לאנשים שמזייפים. קטש זייף בהגנה כשחקן. גם אליהו מזייף. שרף טוען שהגנה היא חלק בלתי נפרד מהמשחק. הוא צודק במיליון אחוז.

ועם זאת, קטש לא הפך אפילו לשחקן הגנה בינוני גם אחרי ששרף ייבש אותו, או תבע ממנו ונזף בו. גם אליהו לא יהיה שחקן הגנה גדול אף פעם, כנראה. אבל זה מתסיס ומקומם ומתסכל מאמן כמו צביקה, שאין אחד בארץ שיכול להשתוות למוסר העבודה הגבוה שלו. אני יכול להבין אותו. אבל אני לא בטוח שהוא מבין את אליהו.

אני לא יודע עוד כמה זמן שרף ואליהו יעבדו יחד, אבל המאמן מוכרח להבין שיש מקומות, ויש פעמים, ויש שחקנים מסוימים, שכדאי לגשת אליהם אחרת. לא ראש בראש, ולא מי יותר חזק, ולא 'עד שלא תשתפר בהגנה לא תשחק אצלי'.

שרף וקטש. היחסים ביניהם מזכירים את אלה בין שרף ואליהו (תומר גבאי)

ההיסטוריה מלאה בשחקנים שהיו הרבה יותר טובים בצד אחד של המגרש. התקפה, או הגנה. אם הם מצוינים גם וגם וברמה גבוהה – הם כנראה שחקנים גדולים מאוד באירופה או ב-NBA.

אם כל המאמנים של ניקי גאליס היו מבקשים ממנו לשמור כמו שהוא מתקיף, או אפילו חצי מזה, יכול להיות שהיתה נמנעת מאיתנו אחת האגדות הגדולות ביותר של הכדורסל האירופי בכל הזמנים. אם המאמנים היו מורידים את נדב הנפלד לספסל בכל פעם שהוא עמד חופשי והיסס לזרוק, הוא היה משחק פחות מחצי מכמות הדקות שהוא שיחק.

אליהו מביא איתו חן, הוא נע בלי כדור כמו שאף אחד לא יכול והוא ארוך-גפיים באופן מדהים. מתחיל תנועה בחצי אחד של כדור הארץ, ומסיים אותה בחצי השני. קשה להאמין שאנשי מקצוע מנוסים כמו שרף, בוסאני וחרוש, ממשיכים להתעקש על חמישייה דפנסיבית בכל מחיר שכוללת את קוז'יקרו ויניב גרין, תוך שהם רואים פעם אחר פעם איך הנבחרת נכנסת לפיגור ונוטלים ממנה את החירות לרוץ.

אליהו. יש עדיין המון מקום לשיפור (תומר גבאי)

אליהו משנה את כל סגנון המשחק. הוא יוצר אופציות, פותח קווי מסירה, מוסר טוב בעצמו, מוביל כדור במתפרצת, ריבאונדר אדיר (אם לא של כוח אז של ניתור ומיקום). וחוץ מזה, הרבה יותר כיף לראות משחק כדורסל שהוא משחק בו.

וכאן מגיע החלק של אליהו עצמו. הוא עושה אמנם קרקס לקבוצות ונבחרות מסוימות, אבל כולם יודעים שהפוטנציאל שלו גדול ממה שהוא מראה. הוא קצת פזיז בזריקות העונשין שלו ולא משקיע בהן מספיק מחשבה; הוא לא מכריח את עצמו לנסות זריקה לשלוש מפעם לפעם כדי להכריח את ההגנה להאמין שהוא מסוגל; הוא לא פיתח ג'אמפ עם הפנים לסל מחצי מרחק; פיזית, הוא ענק. שרוך של ממש, והוא צריך ויכול שתהיה לו יותר מאשר חסימה אחת למשחק. ומעבר לכל אלה, הוא לא מקריב מספיק עבירות מהמכסה שלו לטובת הקבוצה.

בא צביקה שרף, או מאמן אחר, ואומר לעצמו ודאי: לעזאזל, הוא לא עובד מספיק, הוא לא משפר את עצמו, הוא לא משקיע כדי להפוך לשחקן גדול במיוחד – אז שאני אתן לו פרס? אני אושיב אותו עד שילמד, עד שיבין.

בירנבוים. ייתן לאליהו צ'אנס במכבי? (תומר גבאי)

רק שכאמור עם עילויים בתחומם - וליאור אליהו הוא בפירוש כזה או לפחות יכול להיות כזה להבדיל מאחרים שלא – צריך לפעמים להתנהג אחרת. לא בהכרח ברכות או תוך הפגנת חולשה, אלא בעיקר תוך גילוי הבנה במקביל לדרישות התובעניות.

הרומנטיקנים יגידו שזה עדיין אפשרי. בדרך כלל אני משייך את עצמי לאלה, אבל צביקה שרף יתקשה מאוד להשתנות. בינתיים, טוב שהוא תפס את עצמו בזמן אתמול, כי בלי כר פעולה נרחב ויחס תומך ומעודד מצידו לאליהו - יכול מאוד להיות שנבחרת ישראל היתה מפסידה לבוסניה גם בהיכל נוקיה.