"אמרו לי שהמאמן לא משתף אותי כי אני לא שחור"

משה מזרחי סיפר על עונתו בראסינג פאריס עימה ירד ליגה. על הנבחרת: "כולם יודעים מי העשרה ששרף רוצה לקחת". על העתיד: "אני מאוד רוצה לחזור לארץ"

שי לוי | 03/06/2008 07:28

עונת הכדורסל שעברה עלינו היתה מהטובות שנראו פה אי פעם. רבים זוקפים את המתח והעניין שהיו העונה לזכותו של ה-"חוק הרוסי", שהחזיר את הכבוד של השחקן הישראלי והחייה את המגרשים.

אחת מהמטרות העיקריות של החוק הרוסי הייתה למנוע את נהירת הכוכבים המקומיים ללליגות אחרות באירופה וגם כדי להחזיר את אלה שברחו, בחזרה הביתה.

אחד מהשחקנים שיכול מאוד שיעשה את הצעד הזה כבר בקיץ הקרוב הוא משה מזרחי, הפורוורד השמאלי בעל הידית הקטלנית, שסיים את העונה בצורה מאכזבת כשהיה שותף לירידתה של ראסינג פאריס לליגה השניה בצרפת בזמן שקבוצת נעוריו מניפה צלחת אליפות היסטורית.

מזרחי (28,2.02), עוד כישרון מבית הייצור האיכותי שקרוי מחלקת הנוער של הפועל חולון, עבר עונה מלאה תהפוכות וכעת הוא מספר ל-ONE על העונה המשוגעת במדינת הבאגט.

"בסופו של דבר זו הייתה חוויה נהדרת", סיכם מזרחי את עונתו הראשונה בליגה הצרפתית והוסיף: "הגעתי לקבוצה ממש מאורגנת ברמת הניהול אבל כדורסל קצת פחות טוב. היו המון שינויים, החליפו שלושה מאמנים והייתה גם רכבת זרים לא קצרה בכלל במהלך העונה".

איך מסתדרים עם שלושה מאמנים בעונה אחת ועוד בארץ זרה?
"המאמן הראשון לא כל כך התלהב ממני וזאת זכותו אבל זה היה נראה לי תמוה משום שהוא זה שהביא אותי לקבוצה. לא קיבלתי הזדמנות אפילו במשחקי אימון כשהגעתי. הייתה לי תקופה מאוד לא קלה. בחמישה חודשים ראשונים כמעט ולא שיחקתי, אפילו לא שניה וכשאתה לבד זה עוד יותר קשה אבל אתה לומד מזה, אתה מתחזק, אתה יותר יודע על עצמך ודברים שבחיים לא חשבתי שאני יתמודד איתם התמודדתי והתחזקתי ואז הגיע מאמן חדש והדברים שוב השתנו".

משה מזרחי במדי ראסינג פאריס

"בהתחלה חיפשו מאמן בעל שם עולמי ולא מצאו. חזרנו מהפגרה והעוזר מאמן שלנו העביר את המשחק הראשון וניצחנו אבל כבר ביום למחרת היה לנו מאמן חדש, אמריקני דובר צרפתית, והוא החליט שהוא משנה את הכול".

במשחק החוץ בלה-מאן, מזרחי סוף-סוף קיבל את ההזדמנות לה פילל ונתן את משחקו הטוב ביותר עד לאותה תקופה, דבר שלא נתן לו שום קרדיט אצל המאמן החדש.

"חלק מההנהלה אמרה לי שלא שיחקתי בתקופתו כי לא הייתי שחור. ככה אמרו לי. יצא לו שם של מאמן שמאמין רק באמריקנים ולא בשחקנים אירופים. הדבר הזה גרם לעזיבה של כמה שחקנים, העסק נראה לא טוב ואז פיטרו אותו ומינו בחזרה את העוזר מאמן. מאותו רגע הכל התהפך לטובה עבורי והתחלתי לשחק. המעמד שלי השתנה ברגע משחקן 12 לשחקן חמישייה אבל זה היה קצת מאוחר מדי".

מה החזיק אותך כל הזמן שאתה שם לבד?
"חוץ מהעובדה שגרתי בפאריס, העיר הכי יפה בעולם, ידעתי מהיום הראשון שהגעתי שאני יכול לשחק בליגה הזאת שהיא ליגה שונה מישראל. היא אולי ליגה פחות אינטיליגנטית אבל הרבה יותר אתלטית, חזקה ולא היה לי ספק שאני יכול להתמודד בליגה הזאת ועשיתי את זה".

מה ההבדל בין הליגה הישראלית לצרפתית?
"בצרפת עובדים בצורה מקצוענית ביותר בכל מה שקשור לכושר גופני ופיזיות, אין קיצורי דרך ואתה חייב לעמוד בקצב. הם כמו מכונות ולפעמים זה לא טוב. שם אין מנוחה יום לאחר משחק וזה קצב של שני אימונים ביום. בימים הראשונים שלי שם הייתי חוזר מאימון ופשוט נמרח על המיטה ומבחינתם זה לגיטימי, זה לא נראה להם מוזר".

אתה חושב שהעונה הזאת עזרה לקריירה שלך מבחינה אישית?
"אני מרגיש שהשתפרתי מבחינת כדורסל, אני מרגיש שהתבגרתי. ברמות האתלטיות האלה אתה חייב לתת מעצמך דברים שבישראל די הזנחית. מבחינת כושר גופני חזרתי להיות כמו שהייתי בגיל 21-22. בנוסף לזה אני חושב שזה מאוד יעזור לי להמשיך את הקריירה עד גיל 35-36 ולא לפרוש כשאהיה בן 30".

לא חסרים סיפורים על אנטישמיות ושנאה ליהודים בצרפת. נתקלת בגילויים כאלה או אחרים השנה?
"בחצי השני של העונה הייתי חלק משני הלבנים היחידים בקבוצה וזה משהו שאני לא רגיל אליו, זה די קשה להיות בסביבה של אמריקנים, צרפתים וג'מייקנים מכל הסוגים והמינים אבל לא הרגשתי שום דבר מהבחינה האישית וגם בעיר עצמה שזאת עיר שמאגדת כל כך הרבה דתות ותרבויות כך שלא הרגשתי אנטישמיות כלפיי".

משה מזרחי. "חזרתי להיות כמו בן 21 מבחינת כושר גופני"

"כשהתחלתי לשחק הרגשתי כמו הדבק של הקבוצה כי אני הייתי בערך השחקן הכי מבוגר ואחראי בקבוצה. רוב השחקנים היו בני 22-23 וחסרי ניסיון ואני עברתי כמה דברים בקריירה שלי אז המאמן הבין את זה ונתן לי להתבטא יותר".

"הייתי ממש כמו המאמן על המגרש ואם מישהו היה צריך להגיד משהו אז זה בדרך כלל הייתי אני. שיחות קבוצה אני הייתי מארגן ובוא נגיד שמאוד התבגרתי בתקופה הזאת".

יש סיכוי שתישאר שם לעוד עונה?
"כרגע הם נמצאים בדיונים על הישארות בליגה הראשונה ואם זה יקרה הם רוצים מאוד שאני יישאר. זה כיף שמעריכים אותך במדינה זרה. אולי ירדנו ליגה אבל היינו הקבוצה עם התקציב השני בגודלו בצרפת שזה רק מוכיח כמה היה חסר הדבר שידליק את הקבוצה ושהכסף זה לא הדבר היחיד שחשוב. זה היה חסר לנו מאוד השנה. אני מקווה שבשנה הבאה ישאירו אותם בליגה. יש להם תקציב מאוד גדול ושאיפות גבוהות".

מי מתעניין בכדורסל בעיר כמו פאריס?
"כשניצחנו דווקא היה קהל. זה שונה מהקהל בארץ אבל כשניצחנו היו באים. כמו תל אביב, פאריס היא עיר של הצלחות והאוהדים באים עם ההצלחה".

בתור אחד שגדל בהפועל חולון איך אתה רואה את הקבוצה הזאת בעתיד?
"אני בטוח שחולון תמשיך להיות גורם משפיע על הכדורסל הישראלי. אין היום קבוצה ישראלית עם קהל כזה ותמיכה כזאת ושאפו לדורסמן שעשה מה שעשה אבל עכשיו צריך גם את התמיכה של העירייה, שאף פעם לא הייתה חסידה של כדורסל. להפועל חולון יש עבר ומסורת ואין סיבה בעולם שזה לא יקרה".

אוהדי חולון. מזרחי: "אין קהל כזה לעוד קבוצה בישראל" (תומר גבאי)

היית רוצה לחזור ולשחק בחולון?
"איזו שאלה. בוודאי. אני מאוד רוצה לחזור לישראל. אני יכול להגיד שמאוד נהניתי אבל היה לי מאוד קשה. זה מאוד לא פשוט לחיות לבד והחיים שלי זה פה, הכדורסל הישראלי זה מה שאני אוהב ואני חלק בלתי נפרד ממנו, היה לי מאוד קשה להסתכל מהצד אבל אם וכאשר יגיעו הצעות אני אשקול את כולן ובסופו של דבר אעשה את הדבר הכי טוב בשבילי".

מה אתה מעדיף כרגע,ישראל או צרפת?
"אין לי חוזה עם ראסינג אבל אם הם יישארו בליגה, הם מאוד רוצים שאני אשאר וזה חוזה טוב אבל כסף אף פעם לא היה הנושא המכריע מבחינתי. בחיים שלי ויתרתי לא פעם על כסף כדי לשחק במקום שהכי טוב עבורי ככה שאני פתוח להכל".

הקיץ זומנת שוב לסגל הרחב של הנבחרת, מה הסיכוי שנוכל לראות אותך מגיע לסגל הסופי?
"נושא הנבחרת די רגיש אצלי", נאנח הקלע החולוני והסביר: "הזימון הראשון שלי לנבחרת הבוגרת היה בגיל 18 ואני זוכר את הרגע שקיבלתי אותו. היה לנו בדיוק אימון בחולון וסיפרתי למוטי דניאל בהתרגשות. אחרי זה עשיתי 3 קמפיינים של אליפויות אירופה".

מזרחי באימון הנבחרת. "נושא הנבחרת רגיש אצלי"

"אני כבר לא ילד, הוזמנתי לסגל הרחב אבל אני לא יכול לשנות את ההחלטות של המאמן, יודעים מי אני, מה אני שווה ומה אני יכול לתרום. משחק אימון או משחקי אימון לא ישנו אותי כשחקן".

מה קרה בקמפיין האחרון?
בקמפיין האחרון זו הייתה החלטה מקצועית שאני לא ישחק. התחלתי אומנם את הקמפיין בפציעה אבל זה עבר לי וכשהגיע הרגע להחליט הייתי כשיר והוא החליט שלא לשתף אותי וזה לגיטימי לגמרי".

אולי השנה בגלל שבאת מאחת הליגות החזקות באירופה זה יהיה סיפור אחר?
"יש 32 שחקנים בסגל הרחב ואנחנו לא ילדים, כולם יודעים מי הם העשרה שחקנים שהוא רוצה לקחת וזה ממש לא משנה מה נעשה ומה נגיד. הסגל די סגור ותמיד הוא היה ככה. יש שינויים בקצוות ובשוליים אבל את הבסיס כולם מכירים ואני ישמח להיות חלק מהבסיס אבל זה לא תלוי רק בי".

צביקה שרף. מזרחי: "כולם יודעים מי העשרה שהוא רוצה לקחת לנבחרת" (ניר בוקסנבאום)

אז מה אפשר לאחל לך לעונה הבאה?
"קודם כל לשחק בישראל, לחזור הביתה ולהתקדם ברמה האישית".

ומי תיקח אליפות בעונה הבאה?
"קשה לי מאוד להאמין שתיהיה אליפות שניה ברציפות לחולון אבל אני בצד שלהם".

הוספת תגובה