לפני 15 שנה, אולי שנה לפה או שנה לשם, החלה ההתמכרות למשחק המנג'ר במחשב. אני ושני חבריי הטובים ביותר, היינו חוזרים מבית הספר וכמו כל ילד טוב, במקום לעשות שיעורי בית, היינו מתיישבים מול מסך המחשב. המטרה: להפוך את לייטון אוריינט לאימפריה. הדרך: שעות על גבי שעות של שינויים טקטיים, קניות, מכירות, השאלות, הגדלת היציעים עבור הכנסה כספית גדולה יותר, ומה לא?
בחלוף השנים (במשחק, בחיים זה לקח מעט מאוד זמן) לייטון אוריינט אכן הפכה לקבוצה הגדולה ביותר באנגליה, ובשנת 2030 (או שמא היה זה 2044), אדוארדס היה השחקן הטוב ביותר בעולם. שחקן שלנו, מלייטון הקטנה.
השנים האמיתיות חלפו, יש אנשים שהחליפו את המנג'ר בהאטריק, יש שמסתפקים בקונסולת הפלייסטיישן שמסדרת לנו רגעי קסם עם הפיפ"א או הפרו אבולושין, אבל חלום אחד נשאר: להיות מאמן, מנג'ר, האיש שמחלק הוראות לשחקנים ועל פיו יישק דבר.
שיקום הגולש שנכנס לכתבה הזו ויגיד שמעולם לא חלם להיות שחקן נבחרת בכל מדינה אשר היא. שיקום אותו גולש ויגיד שמעולם לא דמיין עצמו כמאמן של נבחרת כלשהי או לא פינטז במהלך משחק מנג'ר, פיפ"א או פרו אבולושין שהלוואי וכל זה היה אמיתי והוא היה יכול לתת הוראות לשחקנים.
תכירו את פול ווטסון ומאט קונארד, שני אנגלים בני 27, שלפני 5 שנים חלמו בדיוק כמוכם, אבל היו מספיק רציניים כדי להגשים את החלום בגדול, באי קטן העונה לשם פונפי.
 |
| הנוף עוצר הנשימה בפונפי |
| |
הקשר הישראלי
הכל התחיל במוקדמות יורו 2008. שני מחזורים לסיום, האנגלים ידעו שהם חייבים ניצחון של ישראל על רוסיה ושבנוסף, נבחרת שלושת האריות לא תפסיד לקרואטים בוומבלי. אליניב ברדה ושער דרמטי של עומר גולן עשו את העבודה, והשאירו את האנגלים במתח במחזור ההכרעה.
 |
| אלברמן מחבק את גולן לאחר השער הדרמטי בדקה ה-90 |
| |
פול ומאט, כמו כל אנגלי, התיישבו בפאב וצפו בדרמה שהתחוללה בלונדון. אחרי 0:2 לקרואטים, חזרו האנגלים ל-2:2 בידיעה שתיקו מעלה אותם לפלייאוף על חשבון רוסיה. בדקה ה-77 ספגו האנגלים שער שלישי ובעוד צמד החברים תופסים את ראשם, הם שמעו מן המרקע את קולו השדר אומר: "זה לא גמור, אולי אנדורה תפתיע את רוסיה".
למרות הצער על ההדחה הצפויה, החברים הסתכלו זה על זה ותהו: "אנדורה? אנחנו יכולים לשחק שם. איך הם יעזרו לנו עכשיו?". ואז, הגיע הרעיון הגדול. אולי פול ומאט באמת יכולים לשחק בנבחרת בינלאומית?
36,000 תושבים ושני מגרשים - פונפי
בימים שלאחר הדחת אנגליה, התעסקו השניים בדבר אחד: מציאת נבחרת לשחק בה. אחרי לא מעט בדיקות החליטו פול ומאט כי פונפי, אי קטן צפונית לפפואה ניו גינאה, הוא היעד.
 |
| פול ומאט משתעשעים באי הזעיר |
| |
אל תתביישו, מעטים האנשים ששמעו על פונפי עד היום. כ-36,000 תושבים גרים באי הקטן, שיחד עם איים נוספים מרכיב את מיקרונזיה, או אם להיות מדוייקים את המדינות הפדרליות של מיקרונזיה.
הישגיו הספורטיביים של האי מגוכחים עד לא קיימים. במשחקים האולימפיים בשנת 2000, בסידני, ניצל אליאס רודריגס את הקרבה הגאוגרפית ולקח חלק בריצת המרתון.
רודריגס שהתחרה תחת דגלה של מיקרונזיה, סיים אחרון, כשעה לאט יותר מהמנצח (20 רצים לא סיימו), אך זכה למחיאות כפיים סוערות כשנכנס לתחומי האצטדיון, למרות שעיכב את טקס המדליות.
 |
| האי פונפי. נוף מדהים, ספורט לא משהו |
| |
אין נבחרת, יש עבודה
נבחרתה של פונפי גרועה עד כדי כך, שמעבר לעובדה שאינה מדורגת בפיפ"א, באותם ימים היתה במקום האחרון גם בדירוג הנבחרת שאינן מדורגות, ופול ומאט ראו בלוח המשחקים של הנבחרת תבוסה 16:1 לגואם, לא בדיוק אחת מאריות הכדורגל העולמי.
אחרי מספר טלפונים, הבינו השניים שיצטרכו לגור 5 שנים על האי לפני שיוכלו לשחק בנבחרת, אך גם זה לא שבר את פול ומאט, שקיבלו הצעה חילופית קוסמת: להיות מאמני נבחרת פונפי.
אחרי טיסה של 28 שעות נחתו פול, כתב ספורט, ומאט, צלם סרטים, באי הקטן וגילו: אין נבחרת, הם צריכים להקים הכל מאפס. למצוא שחקנים, שיטות אימון, מגרשים. הכל באחריותם.
מה זה אומר שאין מגרשים? מגרש אחד מוצף בכל פעם שיש גשם. דבר שקורה באי אחת ל-24 שעות. והמגרש הנוסף? הוא ממוקם כ-40 דקות נסיעה מכל מקום מחיה, ולאף שחקן אין רכב.
 |
| פול מסביר לשחקנים במגרש הלא מטופח |
| |
למרות תנאי הפתיחה הגרועים, פול ומאט המשיכו להאמין. השניים הקימו ליגה צנועה, החלו לעקוב אחר שחקנים ובסופו של דבר בנו לעצמם נבחרת לתפארת האי פונפי.
מאט מגורש רגע לפני הטורניר, יסתדרו בלעדיו?
דווקא ברגע השיא של השניים, הגיע המשבר הראשון. מאט, עוזר המאמן, נאלץ לעזוב את האי בגלל שאשרת השהייה שלו נגמרה. למרות שנותר לבדו, פול המשיך במשימה.
למזלו, הוועד האולימפי של מיקרונזיה החליט להירתם למשימה ושילם לו על חדר במלון מקומי, ועזרה נוספת, גדולה הרבה יותר, הגיעה מחברת תעופה לונדונית שהפכה לנותנת החסות הרשמית של הנבחרת הקטנה.
 |
| רוג´ר נקאסונה, אחד משחקני הנבחרת המוכשרים |
| |
ללא עוזר מאמן שהוא גם החבר הטוב ביותר, קבע פול לנבחרתו מסע משחקים בגואם שיכלול 4 משחקים. באי שבו אף אחד לא עובד ואחוזי האבטלה נושקים ל-100, טיסה שכזו היא החלום הגדול ביותר של כל אדם. שחקני הנבחרת, שהבינו עד כמה הם מיוחדים, קמו ב-6 בבוקר לחדר הכושר בכל יום מחדש, במטרה אחת: להיות מוכנים למשחק מול גואם, זו שניצחה אותם 1:16.
אחרי שני הפסדים בתוצאה 3:2, לקרפט מאסטר ולנבחרת כוכבים מיוחדת, פגשו שחקני נבחרת פונפי את נבחרת גואם ואחרי 90 דקות חגגו ניצחון היסטורי. לא ניצחון דחוק ולא הפתעה, אלא 1:7 מרשים. ריאן ג'ונסון ומת'יו קארלוט כבשו צמד כל אחד, ניק סנטיאגו, הקשר המוכשר ביותר באי הוסיף שער משלו, וגם מייק סליקר והבלם הענק תום מאווי השתתפו בחגיגה הגדולה בתולדות הכדורגל בפונפי.
 |
| שחקני נבחרת פונפי חוגגים ניצחון על גואם |
| |
האם יהיה עתיד לנבחרת?
חמש שנים אחרי שהחל את החלום, פול חזר לבריסטול מאושר. "אני מעריך כל אחד ואחד מהם על הדרך ועל ההישג הענק. פונפי לא תהיה יותר הקבוצה הגרועה בעולם, אלא האנדרדוג הכי גדול".
פול מתכוון לחפש תפקיד באי הבריטי או באיחוד האירופי בתחום הכדורגל. בינתיים, הוא כתב ספר על החוויה המטורפת שעבר באי הזעום ומאט, שלא זכה להיות חלק מהניצחון, יתמקד בהכנת סרט דוקומנטרי על כל מה שקרה לו, לחברו ולנבחרת בשנים האחרונות.
קפטן הנבחרת, דילשן סנארטגודה התמנה למאמן/שחקן, לפונפי אין כרגע שום משחק ידידות בעתיד הקרוב וגם חברות בפיפ"א לא נראית כמו משהו שעומד לצאת לפועל.
 |
| הקפטן, סנארטגודה, בלחיצת יד עם הקפטן של קרפט מאסטר בטורניר בגואם |
| |
גם אם הניצחון על גואם היה המשחק האחרון של שחקני נבחרת פונפי, את השנתיים המופלאות הללו הם לא ישכחו.
כל הכתבות הנוספות ב'מסביב לגלובוס' -
מירוניו: על מאמן ישראלי שמשגע את אוסטרליה
קבלו את המוהיקנים האחרונים של הכדורגל העולמי
קרואטי, בוסני וסרבי מנהלים יחד את הכדורגל
בעזרת השם: ספורטאים עם שמות של אגדות
הפראייר התורן: רוברטו קרלוס וריבאלדו כמשל
מלחמת שברים: על הפציעות הכי איומות בספורט
והזוכה באירוח המונדיאל לשנת 2022 - ישראל
נקניק חזיר תמורת שחקן? ההעברות ההזויות בעולם
איי סילי: דרבי כל שבוע בליגה הקטנה ביותר בעולם
הכירו את הדור הבא של השחקנים הצעירים בעולם